עֶרֶב טוֹב יְלָדִים, הַיּוֹם נְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּמֵהַצַּדִּיקִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. לְרַבָּן שִׁמְעוֹן הָיָה עֶבֶד וּשְׁמוֹ הָיָה טָבִי. טָבִי הָיָה חָכָם מְאוֹד, מֵרֹב הַחָכְמָה שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ – רַבָּן שִׁמְעוֹן.
יוֹם אֶחָד קָרָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטָבִי, הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ, וְאָמַר לוֹ:
טָבִי הַיָּקָר, צֵא לַשּׁוּק וְתִקְנֶה לִי אֶת הַמַּאֲכָל הֲכִי טוֹב וַהֲכִי מְשֻׁבָּח שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוּק!
יָצָא טָבִי אֶל הַשּׁוּק, הָלַךְ אֶל הַקַּצָּב וְקָנָה לָשׁוֹן שֶׁל פָּרָה, שֶׁנֶּחְשַׁב לְבָשָׂר מְשֻׁבָּח וְטוֹב. חָזַר טָבִי אֶל רַבָּן שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: 'הִנֵּה, הֵבֵאתִי מַאֲכָל טוֹב – לָשׁוֹן מְשֻׁבַּחַת מְאוֹד'.
'יָפֶה'! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְעַכְשָׁו, צֵא בְּבַקָּשָׁה עוֹד פַּעַם אֶל הַשּׁוּק, וְהַפַּעַם תִּקְנֶה לִי אֶת הַמַּאֲכָל הֲכִי רַע וַהֲכִי גָּרוּעַ!
שׁוּב יָצָא טָבִי אֶל הַשּׁוּק, הָלַךְ אֶל הַקַּצָּב, וְקָנָה פַּעַם נוֹסֶפֶת לָשׁוֹן שֶׁל פָּרָה! חָזַר טָבִי אֶל רַבָּן שִׁמְעוֹן וּמָסַר לוֹ גַּם אֶת הַלָּשׁוֹן הַשְּׁנִיָּה שֶׁקָּנָה.
שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֱמֹר לִי, טָבִי עַבְדִּי הַיָּקָר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָ זֹאת? מַדּוּעַ גַּם כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ מַאֲכָל טוֹב הֵבֵאתָ לִי לָשׁוֹן, וְגַם כַּאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לִקְנוֹת מַאֲכָל רַע, שׁוּב קָנִית לָשׁוֹן? הַאִם יִתָּכֵן שֶׁלָּשׁוֹן הִיא גַּם הֲכִי טוֹבָה וְגַם הֲכִי רָעָה?
אָמַר לוֹ טָבִי: אָכֵן, רַבִּי, כָּךְ הַדָּבָר! כַּאֲשֶׁר הַלָּשׁוֹן הִיא טוֹבָה, אֵין דָּבָר טוֹב מִמֶּנָּה, וְכַאֲשֶׁר הִיא רָעָה, אֵין דָּבָר רַע מִמֶּנָּה.
אִם אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּלָּשׁוֹן שֶׁלָּנוּ רַק לִדְבָרִים טוֹבִים – מְדַבְּרִים דִּבְרֵי תוֹרָה וּתְפִלּוֹת, וְאוֹמְרִים רַק מִלִּים טוֹבוֹת וְיָפוֹת לִבְנֵי אָדָם, הֲרֵי הַלָּשׁוֹן הִיא טוֹבָה מְאוֹד.
אֲבָל אִם חָלִילָה אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּלָּשׁוֹן שֶׁלָּנוּ לְמִלִּים קָשׁוֹת וּמַעֲלִיבוֹת, וּלְדִבּוּרִים לֹא טוֹבִים, שֶׁמְּצַעֲרִים בְּנֵי אָדָם, הֲרֵי הַלָּשׁוֹן הִיא רָעָה מְאוֹד.
גַּם אֲנַחְנוּ יְלָדִים יְקָרִים נִלְמַד מִכָּאן, כַּמָּה חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן שֶׁלָּנוּ! וְנִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם רַק לִדְבָרִים טוֹבִים: לַתּוֹרָה, לִתְפִלָּה, לְדִבּוּרִים יָפִים וּנְקִיִּים, וּלְמִלִּים טוֹבוֹת לַחֲבֵרִים.
וְעַכְשָׁיו יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. כֻּלָּם בְּיַחַד יְלָדִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". לַיְלָה טוֹב!
(ויקרא רבה פרשה לג אות א)