עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַהֲכָנוֹת לַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא בְּעִצּוּמָן. גַּם הַהֲכָנוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת וּבִפְרָט הַהֲכָנוֹת הָרוּחָנִיּוּת.
זֶהוּ זְמַן לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. זֶהוּ זְמַן שֶׁבּוֹ כָּל יְהוּדִי מוֹצֵא אֶת הָרְגָעִים לְהִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב 'אֵיךְ עָבְרָה הַשָּׁנָה?'. כַּמָּה מַעֲשִׂים טוֹבִים עָשִׂיתִי? כַּמָּה הִקְפַּדְתִּי עַל הַמִּצְווֹת – בְּבֵין אָדָם לַמָּקוֹם, וְלֹא פָּחוֹת חָשׁוּב, בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
כְּמוֹ שֶׁכְּבָר אָמְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, בֶּאֱלוּל הַ'מֶלֶךְ בַּשָּׂדֶה' – הקב"ה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ נִמְצָא אִתָּנוּ קָרוֹב יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַשָּׁנָה, כָּל אֲוִיר הָעוֹלָם סָפוּג בִּקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא קָרוֹב הוּא יוֹתֵר לִסְלוֹחַ וְלִמְחֹל לָנוּ עַל עֲוֹנֹתֵינוּ.
מְיֻתָּר לְצַיֵּן כִּי בִּפְרָט בְּעִיר כְּמוֹ בָּרְדִּיטְשׁוֹב אֵין צֹרֶךְ לְעוֹרֵר וּלְהַזְכִּיר עַל מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלּוּ וּבִפְרָט הַיּוֹם הַזֶּה – עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה – עֶרֶב יוֹם הַדִּין…
בְּאוֹתָם יָמִים נָהוּג הָיָה כִּי הַשַּׁמָּשׁ – הָאִישׁ שֶׁאַחְרַאי עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת – הָיָה מֵעִיר אֶת הָאֲנָשִׁים לִתְפִלָּה. הוּא הָיָה דּוֹאֵג שֶׁאַף אֶחָד לֹא יְעַדֵּר מֵהַתְּפִלָּה. בִּימֵי אֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת, שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַשְׁכִּים קוּם מֻקְדָּם יוֹתֵר מֵהָרָגִיל, לַשַּׁמָּשׁ הָיְתָה עֲבוֹדָה קְצָת יוֹתֵר קָשָׁה.
אֲבָל, לֹא עֲיָרָה כְּמוֹ בָּרְדִּיטְשׁוֹב הָיְתָה זְקוּקָה לְשַׁמָּשׁ שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָהּ. לֹא עֲיָרָה כְּמוֹ בָּרְדִּיטְשׁוֹב הָיְתָה מְקִלָּה רֹאשׁ בְּקִימָה בַּהַשְׁכָּמָה בְּיָמִים אֵלּוּ.
עִם קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל הָרִאשׁוֹן הָיוּ הַגְּבָרִים בָּעֲיָרָה מְאִיצִים רַגְלֵיהֶם לְכִוּוּן הַמִּקְוֶה, וּלְאַחַר טְבִילָה קְצָרָה כְּבָר גָּדְשׁוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.
כָּל זֹאת מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ עֲיָרָה חַי לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבָּרְדִּיטְשׁוֹב, שֶׁהָיָה יָדוּעַ מְאוֹד בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלּוֹ וּבַעֲבוֹדַת ה' בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה מְאוֹד. עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה בִּסְבִיבָתוֹ מִיָּד הָיָה מַרְגִּישׁ חֵשֶׁק עָצוּם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲבֹד אֶת ה'.
אַחַת הַתְּכוּנוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִיא לִמּוּד הַזְּכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה רוֹאֶה יְהוּדִי שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא חוֹטֵא חָס וְחָלִילָה, מִיָּד הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מְחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא רַעְיוֹן לְהַסְבִּיר אֵיךְ הַיְּהוּדִי הַזֶּה לֹא חָטָא בִּכְלָל, אוֹ שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת זֶה בְּטָעוּת וּבְלִי כַּוָּנָה.
לְאוֹר זֹאת, אֵצֶל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה, שֶׁזָּכוּ לְרַב גָּדוֹל וְצַדִּיק שֶׁכַּזֶּה, בְּוַדַּאי יְמֵי הַהֲכָנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֹא הָיוּ סְתָם יָמִים רְגִילִים בִּשְׁבִילָם.
כְּמִדֵּי שָׁנָה, גַּם הַשָּׁנָה, הִגִּיעוּ תּוֹשָׁבֵי עָרִים וַעֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת לְבָּרְדִּיטְשׁוֹב כְּדֵי לִסְפוֹג מֵאוֹתוֹ אֲוִיר קָדוֹשׁ, וּלְבָרֵךְ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בְּבִרְכַּת שָׁנָה טוֹבָה, וְלִזְכּוֹת גַּם הֵם לִבְרָכָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא חוֹזֶרֶת רֵיקָם.
לִפְנֵי תְּחִלַּת אֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת הָיוּ נוֹהֲגִים הַצִּבּוּר לְהִתְאַסֵּף בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, כְּדֵי לְלַוּוֹת אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת.
גַּם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם מִחוּץ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב רַק שֶׁהַשָּׁנָה…
'צַפְרָא טָבָא ר' אֶפְרַיִם, כַּמָּה זְמַן אַתָּה מְחַכֶּה פֹּה'? שָׁאַל לֵיְבָּלֶ'ה אֶת חֲבֵרוֹ.
'כְּבָר כִּמְעַט עֶשֶׂר דַּקּוֹת לֵיְבָּלֶ'ה, זֶה מַמָּשׁ לֹא רָגִיל, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי מְחַכֶּה לָרַב בֵּין שְׁתַּיִם לְשָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת' – הֵשִׁיב לוֹ אֶפְרַיִם.
'אָכֵן לֹא רָגִיל, וְגַם אֲפִלּוּ קְצָת מוּזָר הָיִיתִי אוֹמֵר, שָׁמַעְתִּי שר' גֵּרְשׁוֹן הַשּׁוֹחֵט כְּבָר מֵעַל רֶבַע שָׁעָה מְחַכֶּה פֶּה, וְגַם הוּא לֹא הָיָה בֵּין הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּאוּ', אָמַר אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים בַּקָּהָל.
'מָה קָרָה לָרַב? הַאִם הַכֹּל בְּסֵדֶר אִתּוֹ? אוּלַי כְּדַאי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִבְדֹּק'! הֵחֵלּוּ לְהִשָּׁמַע קוֹלוֹת מִן הַקָּהָל, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק עֲדַיִן מִתְמַהְמֵהַּ לָצֵאת.
חָלְפָה עוֹד רֶבַע שָׁעָה, עַד שֶׁלְּפֶתַע נִפְתְּחָה דַּלְתּוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק.
'הוֹ! בָּרוּךְ ה', הִנֵּה הָרַבִּי יָצָא מִבֵּיתוֹ, אֶפְשָׁר כְּבָר לָגֶשֶׁת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַאֲמִירַת הַסְּלִיחוֹת'.
'רֶגַע, מָה… מָה זֶה בְּיָדָיו שֶׁל הָרַב? מָה הוּא מַחֲזִיק שָׁם?…'.
רַבִּי לֵוִי יִצְחָק יָצָא מִבֵּיתוֹ, וּבִמְקוֹם לְהַחְזִיק בְּיָדָיו אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְאֶת סִדּוּר הַתְּפִלָּה, הֶחֱזִיק בְּיָדָיו שְׁנֵי סַלִּים כְּבֵדִים וּמְלֵאִים.
בְּסַל אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי ווֹדְקָה, וְעֶשְׂרִים קִילוֹ רוֹגָלָע'ךְ. וּבַסַּל הַשֵּׁנִי כַּמָּה חֲבִילוֹת שֶׁל מְלָפְפוֹן חָמוּץ, חַלּוֹת, קְרֵקֵרִים וְעוֹד כַּמָּה שׁוֹקוֹלָדִים…
עֵינֵי כֻּלָּם הֻפְנוּ אֶל הָרַב בְּתַדְהֵמָה.
וְהָרַב, בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ, הֵחֵל לָלֶכֶת בִּמְרוּצָה לְכִוּוּן לֹא יָדוּעַ.
הַקָּהָל, מְסֻקְרָנִים וּתְמֵהִים, יוֹדְעִים שֶׁהָרַב בְּוַדַּאי לֹא עוֹשֶׂה דְּבָרִים סְתָם בְּלִי סִבָּה, הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו וְלִרְאוֹת מָה הָרַב הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת עִם הַסַלִּים הָאֵלּוּ.
וְכָךְ בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, פּוֹסֵעַ הָרַב רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בִּרְחוֹבוֹת הָעֲיָרָה בָּרְדִּיטְשׁוֹב, כְּשֶׁמֵּאֲחוֹרָיו קָהָל רַב שֶׁל אֲנָשִׁים מְסֻקְרָנִים וּמְבֻלְבָּלִים.
לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל הֲלִיכָה הִגִּיעוּ לְבַיִת בְּאֵזוֹר נָטוּשׁ, בִּקְצֵה הָעֲיָרָה. הָרַב פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת וְהַמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵי כֻּלָּם הָיָה נוֹרָא.
רֵאשִׁית הָיָה זֶה הָרֵיחַ הַנּוֹרָא שֶׁיָּצָא מֵהַבַּיִת, וּבְנוֹסָף גַּם מַרְאֶה הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכוֹ. הָיָה זֶה בַּיִת שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּ'בֵּית מָלוֹן' לְשִׁכּוֹרִים. כָּל שִׁכּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֵיפֹה לִישֹׁן, הָיָה מוֹצֵא לְעַצְמוֹ פִּנָּה בַּבַּיִת הַזֶּה.
רֹב אַנְשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ כַּמּוּבָן גּוֹיִים, אַךְ גַּם לֹא מְעַט יְהוּדִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִתַּן הָיָה לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם.
נִכְנַס רַבִּי לֵוִי יִצְחָק אֶל הַבַּיִת, וְתָפַס בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יְהוּדִי שִׁכּוֹר שֶׁיָּשַׁן עַל הָרִצְפָּה. כַּנִּרְאֶה שֶׁהַטַּלִּית-קָטָן שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְהַכִּפָּה שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, הִסְגִּירוּ מִיָּד אֶת הֱיוֹתוֹ יְהוּדִי. נִעֵר אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְהֵחֵל לִלְחוֹשׁ לְאָזְנוֹ: 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, הַאִם תִּרְצֶה לִשְׁתּוֹת ווֹדְקָה טוֹבָה וּמְשֻׁבַּחַת? אוֹ אוּלַי תִּרְצֶה לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ? יֵשׁ לִי כָּאן מַאֲפִים טוֹבִים וַחֲמוּצִים טְרִיִּים! אוֹ אוּלַי אֵיזֶה שׁוֹקוֹלָד מְרַעֲנֵן'?
לַיְּהוּדִי הַשִּׁכּוֹר לֹא הָיָה מֻשָּׂג מִי מְדַבֵּר אִתּוֹ, וְהוּא הֵחֵל לִצְעוֹק בְּקוֹל גָּדוֹל: 'הִשְׁתַּגַּעְתָּ? לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכֹל כָּכָה בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם? בְּלִי תְּפִלָּה? בְּלִי בְּרָכָה? מָה אֲנִי גּוֹי? תִּסְתַּלֵּק מִכָּאן מִיָּד וְתֵן לִי לִישֹׁן'!
כַּנִּרְאֶה שֶׁהַצְּעָקוֹת הָרָמוֹת שֶׁל הַיְּהוּדִי לֹא הִפְרִיעוּ לִשְׁאָר הַשִּׁכּוֹרִים לִישֹׁן, שֶׁכֵּן אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִתְעוֹרֵר. לָכֵן, פָּנָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לִיהוּדִי נוֹסָף שֶׁרָאָה שָׁם, וְגַם לוֹ הִצִּיעַ אֶת אוֹתָהּ הַצָּעָה בְּדִיּוּק. הַיְּהוּדִי הַשֵּׁנִי סֵרַב גַּם הוּא לַהַצָּעָה, וְאָז פָּנָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לִיהוּדִי הַבָּא, וְכָךְ לִיהוּדִי הַבָּא, וְכָל יְהוּדִי עָנָה לוֹ אֶת אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה: 'אֲנַחְנוּ לֹא גּוֹיִים! אֲנַחְנוּ לֹא נִשְׁתֶּה וְלֹא נֹאכַל לִפְנֵי נְטִילַת יָדַיִם, תְּפִלָּה וּבְרָכָה'!
חִיּוּךְ גָּדוֹל הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, וְכִמְעַט שֶׁהֵאִיר אֶת אוֹתוֹ בַּיִת אָפֵל בְּחִיּוּכוֹ…
נִגַּשׁ הָרַב לַגּוֹי הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בִּסְבִיבָתוֹ, הֵעִיר אוֹתוֹ, וְהִצִּיעַ לוֹ לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכֹל מֵהַדְּבָרִים שֶׁהֵבִיא.
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְסַיֵּם אֶת דְּבָרָיו, קָפַץ הַגּוֹי מֵהָרִצְפָּה, רָץ לְכִוּוּן הַשַּׂק עִם הַשְּׁתִיָּה, פָּתַח אֶת הַבַּקְבּוּק, וְכִמְעַט שֶׁרוֹקֵן חֲצִי מִמֶּנּוּ. אֶלָּא שֶׁחֲבֵרוֹ אִיוָן, שֶׁהִתְעוֹרֵר בֵּינְתַיִם כַּנִּרְאֶה מֵרֵיחַ הַוּוֹדְקָה, חֲטַף לוֹ אֶת הַבַּקְבּוּק וְהֵחֵל לִשְׁתּוֹת אַף הוּא.
רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הוֹצִיא מֵהַסַּלִּים אֶת כָּל מָה שֶׁהֵבִיא, וּבְרֶגַע אֶחָד הִתְעוֹרְרוּ כָּל הַגּוֹיִים שֶׁהָיוּ בַּחֶדֶר, הִתְאַסְּפוּ וְהֵחֵלּוּ לִזְלֹל מִכָּל הַבָּא לְיָד.
כַּעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת כְּשֶׁהֵבִינוּ הַגּוֹיִים כִּי כָּל תְּכוּלַת הַסַּלִּים כְּבָר נִמְצֵאת בְּבִטְנָם, הִסְתַּכְּלוּ עַל הָרַב בְּעֵינַיִם עֲיֵפוֹת וּשְׂבֵעוֹת, וּמִיָּד נָפְלוּ עַל הָרִצְפָּה וְשָׁקְעוּ חֲזָרָה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה.
הֵרִים רַבִּי לֵוִי יִצְחָק אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה, וְאָמַר: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה! יְהוּדִי כְּשֶׁקָּם מֵהַשֵּׁנָה, אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל גּוּפוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, אֶלָּא עַל נִשְׁמָתוֹ, הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, עַד שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל יָדָיו, מִתְפַּלֵּל וּמְבָרֵךְ. וְאִלּוּ הַגּוֹי חוֹטֵף וְאוֹכֵל, חוֹטֵף וְשׁוֹתֶה, בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם, בְּלִי בְּרָכָה'.
'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גַּם יְהוּדִי שֶׁהוּא רָחוֹק, בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּיַחַד עִם הַגּוֹי, מִשְׁתַּכֵּר אִתּוֹ וְנִרְדַּם לְיָדוֹ, עֲדַיִן הַהֶבְדֵּל בֵּינוֹ לְבֵין הַגּוֹי זֶה הֶבְדֵּל שָׁמַיִם וָאָרֶץ'.
'אִם כָּךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַאִם לֹא כְּדַאי שֶׁתַּחְתֹּם אֶת כֻּלָּם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם?!'
וְכָךְ בְּפָנִים שְׂמֵחוֹת, פָּנָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק אֶל הַקָּהָל וְאָמַר לָהֶם: 'עַתָּה, יְהוּדִים, נֵלֵךְ לְ'זְכוֹר בְּרִית'.
מִכָּאן נִלְמַד גַּם אֲנַחְנוּ יְלָדִים יְקָרִים מָה הַמַּעֲלָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי! וְגַם אִם יֵשׁ יֶלֶד שֶׁלְּעֵת עַתָּה נִרְאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, נִזְכֹּר תָּמִיד שֶׁכֻּלָּנוּ בָּנָיו שֶׁל ה', וּלְכֻלָּנוּ יֵשׁ אֶת הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל יְהוּדִי: שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
(מתוך הספר – 'חגי ישראל ומועדיו')