בין אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל היו קשרי ידידות עמוקה. לא פעם התבטא הרב עובדיה יוסף על רבנו במילות אהבה והערכה והפליג בגדלותו וברוב פעליו.
שיעוריו של הרב עובדיה היו מושמעים תדיר בשעות נסיעותיו הרבות ברכב, והעיד רבנו שאחר פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף נגלה אליו בחלום ואמר לו: 'כשאתה שומע את השעורים שלי נגרם לי הרבה נחת ולכן אני מבקש ממך להמשיך ולשמוע'.
בשיעוריו, נהג הרב לצטט רבות את הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ולאחר פטירתו הפליג במעלתו ובכוחו של מרן בחייו וקל וחומר לאחר מותו.
בעניין מעלתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת לך לך:
סיבבה ההשגחה העליונה שהסתלקותו של פאר הדור והדרו, מורנו ורבנו עטרת ראשנו וציץ תפארתנו, גאון הגאונים, פוסק הדור, מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל מן העולם התרחשה דווקא בשבוע פרשת לך לך כיון שכל הדברים הנזכרים לעיל שייכים בו להפליא:
למרן זצוק"ל היתה שקידה עצומה בתורה. משחר ילדותו ועד ליומו האחרון בעלמא הדין מרן לא ביטל אף רגע מחייו, אלא כל עתותיו היו קודש ללימוד התורה החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הקטנות של הלילה. לא פעם קרה שמרוב שקידתו והתעמקותו של מרן בלימוד התורה פשוט שכח לאכול ולישון כמה ימים.
פיו של מרן לא פסק מלמלמל בדברי תורה אף בלכתו בדרך וכן כשהיה נוסע למקומות שונים בארץ כדי למסור שיעורים, ממש כמו שנאמר: "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". משום כך זכה מרן לקדושה נפלאה שהיתה חופפת עליו תמיד, ושכינה היתה מדברת מתוך גרונו, וכל מעשיו והוראותיו היו ברוח הקודש ממש.
יחד עם זאת מרן שמר על קדושתו בצורה נפלאה, וכן שמר היטב על קדושת עיניו ולא היה מביט חוץ לארבע אמותיו, ולכן זכה להשגותיו הנפלאות בתורה הקדושה, והתקיים בו מה שנאמר בדוד המלך ע"ה: "וה' עמו" ודרשו חז"ל: "שהלכה כמותו בכל מקום". ולא רק בתורת הנגלה וחלק ההלכה מרן הגדיל עצה והפליא תושיה, כי אם גם בתורת הסוד, ואדרבה, חכמתו בתורת הסוד גדולה מחכמתו בתורת הנגלה עשר ידות, אלא שמחמת גודל צניעותו וענוותנותו של מרן הסתיר זאת מעיני העולם.
בכלל, דומה היה מרן זצוק"ל לאברהם אבינו ע"ה שבו עוסקות פרשיות אלו, כי כמו שבימיו של אברהם אבינו שמו של ה' לא היה נודע כלל בעולם, ואברהם אבינו היה מסתובב בעולם ומפרסם את האמונה בבורא, "ויקרא שם בשם ה' אל עולם" שהיה מקריא לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב.
מקים עולה של תורה
בצעירותו של מרן היתה היהדות הספרדית מדולדלת ביותר וניתן היה לראות בני תורה ותלמידי חכמים ספרדים ספורים בלבד, ומרן בגודל חכמתו וקדושתו היה מסבב בכל ערב מעיר לעיר ומישוב לישוב במסירות נפש של ממש עד השעות הקטנות של הלילה ומרביץ תורה בעם ישראל, ומדריכם בדרך הסלולה בלימוד הגמרא וההלכה, עד שבזכותו התרבו בני התורה הספרדים לאלפים ולרבבות, ונפתחו ישיבות וכוללים רבים בארץ לבני תורה ואברכים ספרדים ההולכים לאורו ולאור פסקיו הקדושים.
כמו שאברהם אבינו היה ענו כעפר הארץ, כאומרו: "ואנכי עפר ואפר", כך גם מרן – הענוה היתה נר לרגליו, ועל אף גודל חכמתו וגאונותו היה יורד גם אל שכבות העם הנמוכות ומוסר להם שיעורים פשוטים בהלכה ובהגדה, ומשלב בתוכם סיפורי צדיקים המושכים את הלב, והכל במתק שפתיים ובבדיחותא ובמאור פנים, ובכך זכה לקרב לאבינו שבשמים מאות ואלפים מעם ישראל הפשוטים, ובהמשך הזמן נעשו בניהם של אותם יהודים פשוטים לבני תורה ותלמידי חכמים מופלגים עד שהתמלאה כל ארץ בתורה בזכות פועלו של מרן זצוק"ל.
היתה למרן אהבה עצומה לכל אחד ואחד מישראל. בכל פעם שבא יהודי וסיפר לפניו את צרתו, מרן הרגיש צער יותר מבעל הצרה בעצמו, ופעמים רבות אף הזיל דמעות יחד עימו, וביקש עליו רחמים מרובים מלפני ה' שיושיע אותו. מרן אהב באופן מיוחד אנשים תמימים ופשוטים. מרן חיבב את הענוה ונמיכות הרוח שיש באנשים אלו, ולכן בכל פעם שבא לפניו אדם פשוט הוא קיבלו בשמחה גדולה ובמאור פנים והקדיש לו מזמנו היקר כדי לשמוע אותו, לתת לו עצה ולברך אותו.
הגן בחייו, ויותר מכך – במותו
כל זמן שמרן זצוק"ל היה חי בעולם הוא הגן על כולנו הגנה עצומה מפני כל אויב ואורב, ובזכות תורתו וקדושתו נמנעו מעל כל עם ישראל הרבה סכנות, פיגועים וגזירות קשות, אך עתה שהוא הסתלק מאיתנו אנו חסרים את שמירתו המעולה. והעצה היחידה שנותרה לנו היא: ללכת בדרכיו של מרן זצוק"ל ולדבוק במידותיו הקדושות, ולציית לכל מה שהורה לנו בחייו, וכן להוסיף עוד בלימוד התורה בכלל, ובספריו הקדושים בפרט, ועל ידי זה מרן ישפיע עלינו מאורו אף בעת הזאת, וזכותו העצומה תגן בעדנו ובעד בני ביתנו ובעד כל עם ישראל.
מובא בזוהר הקדוש שצדיק שנפטר לבית עולמו "בכולהו עלמין אשתכח יתיר מחייוי". כלומר, לאחר פטירתו של הצדיק הוא מצוי בכל העולמות הרבה יותר מאשר בחייו. כושר הפעילות שלו חזק ויעיל פי כמה עשרות פעמים מאשר הוא היה בעודו חי.
כשהצדיק נמצא למעלה בשמים יש לו כח לפעול ישועה בעבור אלו שקשורים בו פי כמה וכמה פעמים ממה שהיה לו כח בעודו חי בעולם הזה. כי בהיותו בעולם הזה המגבלות של הגוף והעולם הפריעו לו קצת, ואילו לאחר פטירתו, אין שום דבר שמגביל אותו ומונע ממנו לפעול כפי רצונו. לכן כל מי שהיה קשור במרן זצוק"ל בחייו, או שנקשר בו לאחר פטירתו מן העולם דרך ספריו הקדושים וכדומה – אם רק יזכיר את שמו של מרן בשעת צרה, מיד הוא יחלץ לעזרתו ויושיע אותו.
צדיק גוזר
לדוגמא, אם אדם נקלע לבעיה קשה, והוא אומר בפיו: "הרב עובדיה, אני צריך אותך" – אם הוא באמת היה קשור בו בחייו, או שנקשר בו לאחר פטירתו, תיכף ומיד מרן רבנו עובדיה יעזוב הכל בשמים ויחלץ לעזרתו. לפני זמן מה היתה אשה אחת בחדר לידה שתהליך הלידה שלה הסתבך ביותר. מעומק ליבה היא צעקה: "הרב עובדיה, תעזור לי, תושיע אותי" – וכהרף עין הכל הסתדר וכעבור דקות ספורות התינוק יצא בריא ושלם. כי בשמים ממש רועדים משמו וזכרו הקדוש של מרן רבנו עובדיה זצוק"ל, ולכן מיד כשמישהו מזכיר את שמו לישועה, ממהרים בשמים לסייע לו.
