דלג לתוכן
בימי השבעה של אבינו מו"ר הרב יורם מיכאל זיע"א, סיפר עליו הגאון הגדול רבי אריה גמליאל שליט"א וכך אמר: אני זכיתי להכיר את רבנו כבר בהיותו צעיר לימים – בגיל עשרים, מיד לאחר שהתחתן הוא בא ללמוד אתנו בכולל בשדרות. בכל בוקר היינו נוסעים בהסעה מנתיבות לשדרות וחוזרים בערב, ולרבנו היה תפקיד מיוחד במשך כל הנסיעה –
בדרך הלוך הוא היה מעביר לכולנו סימן שלם בשולחן ערוך בעל פה והיה מצטט את לשון מרן ורמ"א ושאר פוסקים חשובים, ובדרך חזור סימן נוסף… ללא ספרים. וככה היה מדי יום ביומו. ופעמים שהיה מזכיר בתוך דבריו את דברי הזוהר הקדוש והיה מדהים אותנו איך שאברך בגיל כל כך צעיר מצטט קטעים שלמים בעל פה!
היה קשה לעכל איזה זכרון מיוחד היה לו. והאמת, זה לא רק אז, לאורך כל השנים ראיתי איך שהיה זוכר כל דבר לאשורו על בוריו!
אולם, מי שהכיר את אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א יכל לטעות שהידיעות הללו באו לו ללא עמל וללא מסירות אלא מתנה משמים – שכל מה שלמד נכנס מיד לזכרון.
אך האמת היא, שלא פעם ולא פעמיים הוא התבטא ואמר: 'אנשים חושבים שיש לי זכרון מיוחד… הם לא יודעים שכל דבר שהייתי לומד חזרתי עליו עשרות פעמים עד שה' יתברך זיכה אותי לזכור אותו היטב'…
כך שזכרונו וידיעותיו לא באו לו משום מקום, אלא הם תוצאה של לימוד, שינון וחזרה. וזכרונו המופלא שהיה נראה כלפי חוץ, תלוי היה בהרבה עבודה והכנה מוקדמת.
בפרשתנו אנו קוראים על המעמד הנשגב ביותר שהיה אי פעם עלי אדמות – מעמד הר סיני.
במעמד זה עם ישראל אמנם טרם קיבלו את כל שש מאות ושלוש עשרה מצוותיה של התורה, אלא,שמעו רק את עשרת הדברות? אך מבואר בספרים הקדושים שבדברה הראשונה: "אנכי ה' אלקיך" נכללו כל הרמ"ח מצוות עשה של התורה, ובדברה השניה: "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני" נכללו כל השס"ה מצוות לא תעשה של התורה. ולכן את שתי הדברות הללו בלבד שמעו עם ישראל מפי הגבורה ממש מפני שהן כוללות את כל התורה כולה.
בנוסף לכך: ידוע מה שכתב השל"ה הקדוש שבכל עשרת הדברות ישנן שש מאות עשרים אותיות – כמנין כת"ר, וסימנך: "כתר תורה" – כנגד תרי"ג מצוות התורה, ושבע מצוות דרבנן שנוספו בהמשך הדורות. וכל זאת כדי להשמיענו שבעשרת הדברות כבר נכללה כל התורה כולה, וכל אחת ממצוות התורה יונקת את כוחה מאות אחת מתוך עשרת הדברות, ובמסירת עשרת הדברות כבר נמסרה לעם ישראל – אם כי לא בפועל אלא רק בכח – כל התורה כולה.
לכן בפתיחת הדברות נאמר: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר", ומבאר הזוהר הקדוש: "כללא דא הוא כללא דכולא, כללא דלעילא ותתא". כלומר, עשרת הדברות הן כלל הכל, ובמסירתם, נמסרו בעצם "כל הדברים" – דברי התורה – שעתידים להמסר מעתה ועד עולם.
אלא שהפלא הגדול הוא שעל אף גודל ערכו של המעמד וכל מה שהוא כולל בתוכו, מעמד הר סיני לכשעצמו לא ארך זמן רב, שהרי כדי לומר את עשרת הדברות לא צריך יותר מרבע שעה. וגם אם נוסיף את כל מה שהיה מסביב לעצם מסירת הדברות, נמצא שכל המעמד כולו היה לא יותר משעה. ובכל זאת, בזמן קצר זה הקב"ה מסר לעם ישראל את היסודות והשורשים של כל התורה כולה.
הטעם לכך: כי עם ישראל התכוננו במשך מספר הימים שלפני מעמד הר סיני הכנה גדולה ועצומה. עם ישראל קידשו וטיהרו את עצמם מבית ומחוץ. הם 'גיהצו' את ליבם והסירו ממנו את כל המידות הרעות והתאוות המגונות והפכו אותו לכלי טהור ונקי. ומכיוון שמצד עם ישראל היתה הכנה רבתי והם היו בבחינת כלי ראוי – ממילא בהגיע הזמן המיועד שהקב"ה חפץ למסור להם את תורתו, לא היה צריך לשם כך יותר מרבע שעה.
במילים אחרות: מצד הקב"ה לא צריך יותר מרבע שעה כדי למסור לאדם עולם ומלואו, אלא שהאדם צריך להיות כלי ראוי לכך, ויצירת הכלי תלויה בגודל ההכנה הנפשית של האדם. כל העיכובים בהשגת האדם באים כתוצאה מכך שהוא אינו כלי ראוי, וזאת משום שהוא לא עשה הכנה ראויה.
לכן נצטוינו לזכור בכל יום את מעמד הר סיני, כמו שנאמר: "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב וגו'".
הכוונה בזה היא, שתמיד נזכור שכמו שבמעמד הר סיני, מאחר שעם ישראל עשו מצידם הכנה ראויה, לכן בזמן קצר כל כך היה די להקב"ה להשפיע לתוך ליבותיהם את היסודות של כל התורה כולה – כך הדבר גם בכל דור ודור ובכל יום ויום ובכל אדם ואדם, כגודל ההכנה שיעשה מצידו, כך גודל השפעת התורה שישפיע לו הקב"ה.
