צהרי חג שביעי של פסח. אבינו מו"ר הרב יורם זיע"א מזרז את בני ביתו לנטילת ידיים לסעודה. השולחן ערוך היטב, ובני ביתו כולם נגשים לסעודה. רבנו יושב בראש השולחן, פניו קורנות באור מיוחד יחד עם שמחה עילאית. רבנו מסביר לבני ביתו מהגדולים ועד הקטנים על פשר הסעודה הנוספת – סעודת משיח. תוך כדי אכילת המצות, תבשיל מיוחד ושתיית 4 כוסות של יין, מסביר רבנו על האור של משיח שמתגלה בעולם בשעה הזאת, ומרתק את הילדים בסיפור על סעודת המשיח של הבעל שם טוב, ועל הטעם שתיקן סעודה זו.
וכך הנחיל רבנו לילדיו, נכדיו ותלמידיו, להפוך את מנהג סעודת משיח למנהג קבע חשוב, ולא לוותר עליו בשום אופן, כי ממנו ממשיכים כוחות לכל השנה.
בעניין מעלת קיום סעודת משיח דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על שביעי של פסח:
מקובל בידינו ממרן אור שבעת הימים מורנו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א שביום האחרון של פסח (דהיינו שביעי של פסח לבני ארץ ישראל, ושמיני של פסח לבני חוץ לארץ החוגגים יו"ט שני של גלויות) אחר הצהרים מתגלה ומאירה בכל העולמות, ובכללם העולם הזה, הארת המשיח.
משום כך הנהיג הבעל שם טוב הק' לתלמידיו ולכל ההולכים בדרך החסידות לערוך ביום זה, בשעת בין הערביים שבין תפילת מנחה של החג לתפילת ערבית של מוצאי החג, סעודה נוספת (כעין סעודה שלישית של יום שבת קודש) הנקראת: "סעודת משיח", על שם שכל כולה אינה נערכת אלא בשביל להתחבר ולהתקשר לאותה "הארת משיח" המתגלה בעולם באותה שעה.
בדורות המאוחרים יותר בא הרבי הרש"ב זיע"א והוסיף לתקן שכל אחד ואחד ישתה בסעודה קדושה זו ארבע כוסות של יין, כפי ששותים בליל הסדר.
על כן, כל משפחה ומשפחה יתאספו יחדיו באהבה ובאחוה לאחר תפילת המנחה של החג, יערכו שולחן מכובד כראוי לסעודה קדושה זו, יטלו ידיים ויאכלו מצות, וכמובן, לא ישכחו לשתות ארבע כוסות של יין. וכל מי שמקיים מנהג קדוש זה בשמחה וברצון טוב, ובזה מכבד הוא את מלך המשיח, מובטח לו שיזכה הוא וכל בני ביתו להגאל בגאולה השלימה בחסד וברחמים.
