מספר מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א:
"לפני כ-20 שנה, ביקש ממני אבי, מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א למסור שיעור בכולל לאברכים בנושא הנהגות בקדושה בבית היהודי. התחלתי סדרה קצרה בה פירטתי הנהגות שונות, והסברתי עליהם כמה שווה לכל בר נפש יהודית החפץ בילדים הנמשכים לקדושה לדבוק בהנהגות אלו, וללכת אחריהם. ואכן, דבריי התקבלו על לב כל האברכים, מלבד 2 אברכים שהגיעו אליי לאחר השיעור, ושאלו על הנהגה מסוימת אם היא הכרחית, וטענו שזה לא הגיוני ולא אפשרי בשבילם לקיום… שכנעתי אותם בכדאיות ההנהגה, אך הם לא קיבלו.
היום, לאחר שעברו כ-20 שנה ממסירת השיעור, אני רואה את הילדים של אותם אברכים שהיה להם קשה לקיים הנהגה זו, והם התרחקו המון מדרך התורה הקדושה ל"ע. בעניינים אלו הקשר הוא קשר ישיר, ואין בדבר זה חוכמות – קדושה מולידה קדושה, והתוצאות של זה נראות לאחר שנים, אך אז כבר קשה מידי להחזיר את הגלגל לאחור…"
רבנו בשיעוריו ובהדרכותיו עורר רבות על ענייני הקדושה, את נפשו הוא שם בזה, כי ידע בידיעה גמורה שבזה תלוי כל עתידם של הילדים הקדושים, ורצה בכל מאודו שכל בית יהודי טהור שחפץ שילדיו יתחברו לקדושה, ידעו על הנהגות הקדושה, ינהגו בהם, ויזכו בס"ד לילדים זכים וטהורים הדבוקים בתורה הקדושה ונכספים אליה.
בעניין שכרם של הורים הנזהרים בקדושתם דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת שמיני:
בביאור מצות "והתקדשתם והייתם קדושים", וכן בטעם מה שנאמרה בה לשון כפולה, מצינו בזוהר הקדוש הסבר נפלא לכך:
מסופר בזוהר הקדוש שכשירד רב יוסף לבבל, ראה בחורים פנויים מאשה, שהיו נכנסים ויוצאים בין נשים יפות ואינם חוטאים. אמר להם רב יוסף: אינכם מפחדים מפני יצר הרע? והשיבו לו אותם בחורים: אין אנו באים מתערובת רע, אלא מקודש הקדשים נחצבנו, ואיננו מפחדים מיצר הרע. וכך אמר רב יהודה בשם רב: צריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש, ועל ידי כן יצאו ממנו בנים קדושים שאינם מפחדים מיצר הרע, שנאמר: "והתקדשתם והייתם קדושים".
בזוהר חדש מובא: אמר רב יהודה בר יעקב, תמה אני על אנשי הדור אם רובם נעשים בכשרות. בוא וראה מה כתוב, "והתקדשתם והייתם קדושים", מלמד שצריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש. ואיזו קדושה שייכת בזה? אמר רב יהודה בר יעקב, שלא ינהגו בפריצות ובחציפות… כבהמות, שהרי למדנו שכל מי שנוהג כך ולא נזהר לקדש את עצמו בשעת התשמיש, הילדים שיולדו לו יהיו פרוצים וחצופים וכו'. וכל המשמש לשם מצוה, ומקדש את עצמו כראוי באותה שעה, יהיו לו בנים טובים, צדיקים וחסידים יראי שמים וקדושים, כמו שנאמר: "והתקדשתם והייתם קדושים".
מדברי הזוהר הקדוש הללו מבואר שמה שנאמר: "והתקדשתם", מתייחס להורים – אשר עליהם לקדש את עצמם בשעת התשמיש ולנהוג בהרבה בושת פנים וצניעות באותה שעה. ומה שנאמר: "והייתם קדושים" מתייחס לילדים שיצאו מהם – והיינו שכאשר ההורים ינהגו באותה שעה בקדושה גדולה, על פי האמור בשולחן ערוך, ובספר הקדוש "ראשית חכמה", על ידי כן יזכו שיצאו מהם ילדים קדושים וטהורים צדיקים וחסידים.
פירות משובחים
משל לכך: לפעמים אדם הולך לקנות פירות וירקות מהשוק הסיטונאי, והוא רואה שמונחת שם סחורה מאוד יפה ומשובחת למכירה. אבל יש מקום בצד שזורקים לשם את כל הסחורה הגרועה והרקובה. והנמשל הוא בנשמות: יש נשמות שבאות כביכול מהשוק הסטונאי של הקב"ה אשר שם כל נשמה היא מובחרת ביותר, בעל מידות טובות ועדינות נפש וכו', ויש נשמות שבאות מהצד השני, שאינו כל כך "משובח" וכו', והכל תלוי בהתקדשותם של ההורים באותה שעה.
לכן כשרואים אדם שיש לו בושת פנים, מידות טובות ועדינות נפש, בידוע שהוא נולד מתוך קדושה וצניעות, והוריו נהגו בהרבה בושת פנים באותה שעה, וממילא באותו רגע מכריע שרתה עליהם קדושה עליונה, וקדושה זו נכנסה באותה נשמה שניתנה להם מן השמים וקבעה בה את משכנה, ומכך נולד ילד קדוש.
ילד שנוצר בהרבה קדושה וצניעות, גם אם בתחילת דרכו לא יהיה כל כך צדיק, בסופו של דבר ישוב לדרך הישר ויהיה צדיק גדול, והוריו עוד ירוו ממנו הרבה נחת. לעומת זאת, ילד שנוצר שלא בצניעות ובבושת פנים, גם אם בתחילת דרכו יהיה נראה שהוא צדיק, בסופו של דבר יהיה רשע גדול, והוריו יסבלו ממנו מאוד.
ורמזו זאת חז"ל באומרם: "זרוק חוטרא לאוירא ועל עיקריה הוא קאים". כלומר, כאשר תזרוק מקל לאויר – על עיקרו הוא יפול לארץ. והיינו שבסופו של דבר כל דבר חוזר לשורש שממנו הוא נחצב, ומי שנוצר בקדושה בסופו של דבר יהיה קדוש, ומי שלא – לא.
שורשם בקדושה
זהו גם ההסבר למה שהרבה פעמים אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות כלל בכל זאת זוכים לילדים יקרים מאוד אשר בסופו של דבר גם זוכים לשוב בתשובה שלימה והולכים ללמוד בישיבות קדושות ונעשים בני תורה צדיקים וכו', כי כנראה אותם הורים נהגו בשעת יצירתם של אותם ילדים בהרבה בושת פנים וצניעות, ומכיון שבשורשם הם נוצרו בקדושה, על כן בסופו של דבר הם נעשו קדושים.
לכן, כל הורה שרוצה לחסוך מעצמו את הסבל הזה בעתיד, לא יקל ראשו באותה שעה, אלא יתקדש ביותר, "ואל יאמר: 'הנני בחדרי חדרים מי רואני', כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו", ולכן גם בהיותו בחדרי חדרים ינהג בהרבה בושת פנים וצניעות, ובזכות זה יקבל מן השמים נשמות זכות וטהורות – "ילדים אשר אין בהם כל מום, וטובי מראה, ומשכילים בכל חכמה, ויודעי דעת, ומביני מדע, ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך" – מלכו של עולם.