מידת האמת הייתה נר לרגליו של מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א, והוא חינך והדריך את כל תלמידיו ושומעי לקחו, להיות נאמנים ואמיתיים בתכלית.
הרב היה רגיל לומר: מי שיש לו אמונה בה', לעולם לא ישקר ולא ינהג בעורמה, כי מה שמגיע לאדם אף אחד לא ייקח ממנו, ומה שלא מגיע לו, לעולם לא יגיע לידיו.
כאשר הרב היה שומע שרבנים נהגו שלא בצדק ולא ביושר, כדי לגרוף כספים להחזקת תורה ולשאר דברי מצווה, הוא היה מצטער מאוד, ומצטט את הכתוב: "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'", וכי הם רוצים להרבות כבוד שמים בהנהגה שהיא נגד ה'?!
ס. היה נתון במצוקה כלכלית, ואשר על כן הוא התפתה לדווח לביטוח לאומי דיווח שקרי, שבעקבותיו הוא קיבל סכום כסף נכבד. והנה הוא זומן לחקירה במשרדי הביטוח לאומי, במהלכה התגלה השקר… החוקר חמור הסבר הודיע לו 'חגיגית' שמדובר בעבירה פלילית שעונשה מאסר וקנס רציני, וברגע זה תיק החקירה מועבר למשטרה.
בצר לו פנה ס. לרב יורם ושטח בפניו את מצבו העגום. הרב הביט בו במבט כואב ואמר לו: הרי אתה יודע כמה אני סולד מהשקר ומהגזל, מדוע לא יראת מהעוון עצמו, ורק גילוי התרמית על ידי בשר ודם כואב לך? כמובן שלא היו לס. מילים להביע את חרטתו ותשובתו על איוולתו, והוא עמד כך ליד הרב חסר אונים ומבויש.
ואז הרב אמר לו: תבטיח לי שלעולם לא תשקר, ואתפלל עליך שתשובתך תתקבל ברצון לפני ה' יתברך, ובכך ייגמר העניין, לא יפנו אליך לא מהביטוח לאומי ולא מהמשטרה!
ס. חזר בתשובה שלימה, ותפילתו של הרב התקבלה, ובזכותה נעשה לו נס ושום גורם לא פנה אליו.
בהקשר זה נאיר נקודת אור מתוך הספר הקדוש "ירום ונישא" פרשת וישלח:
תתן אמת ליעקב
יעקב אבינו מתפלל לקודשא בריך הוא, שיציל אותו מיד עשו, מעניק לו מתנות, ואף מתכונן למלחמה. דבר אחד ברור – בכל מצב הוא ינצח! "תתן אמת ליעקב", מי שהאמת נר לרגליו, דבק הוא באלוהיו, והרי הוא מוגן ושמור מאויביו.
רוב העולם סובלים בגלל השקר, השקר בהתחלה מתוק, אך סופו מר כלענה. אך אדם שמדתו מדת האמת מנצח את כולם, גם את המלאכים. במבט שטחי האמת נראית כואבת, אך במבט מעמיק מגלים שהיא משתלמת, ועוד איך משתלמת…
בסוף המפגש בין יעקב ועשו, עשו אמר לו: "אחי, יהי לך אשר לך", אומר רש"י הקדוש כאן הודה לו על הברכות. הוא אשר אמרנו – מי שהולך עם האמת, מנצח! לא רק שהוא לא ניזוק, אלא אף מרוויח.
עלינו לדעת – כל מה שיעקב שרד בבית לבן, ניצח במלחמתו עם המלאך, הכניע את עשו בהיפגשו עמו, הכל בזכות מדת האמת – "תתן אמת ליעקב".
חותמו של הקדוש ברוך הוא – אמת, תורתו אמת, והיא ניתנה על ידי משה רבנו שמדתו מדת הנצח נקשרת לאמת – משה אמת ותורתו אמת, גם גאולת ישראל נקשרת למדת האמת – "נשבע ה' לדוד אמת".
אנשים משקרים בשביל ריווח קטן, ומפסידים בגדול. כדאיתא בגמרא הקדושה, שלושה אין הפרגוד ננעל בפניהם: אונאה, גזל ועבודה זרה. דהיינו, שרעתם נמצאת תמיד לפני ה' יתברך ללא כל מחיצה והסתרה, עד שהוא נפרע מהם.
ה' נותן הכל: פרנסה, בריאות, שמחה, אתה רק צריך להיות ישר ואמיתי כדי להיות כלי ראוי לקבלת השפע.
"על ישראל גאוותו" – ה' יתברך מתגאה בך. מה אתה מתבזה לשקר בשביל כמה שקלים???
האמת משפיעה גם על רשעים
נצחון האמת של יעקב נמשך גם לאחר המפגש עם עשו, שנאמר: "וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה". וכתב רש"י הקדוש: עשו לבדו, וארבע מאות איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו אחד אחד. והיכן פרע להם הקדוש ברוך הוא? בימי דוד, שנאמר: "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים".
היתכן?! הרי דוד המלך לא לקח שבויים, ומעולם אויביו לא נמלטו הימנו, כפי שהעיד על עצמו: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", אם כן איך הוא נתן לארבע מאות עמלקים להימלט מתחת ידיו? התשובה היא – אלו ארבע מאות מאות איש שנשמטו מעשו, וכעת ה' יתברך פרע להם והותירם לחיות.
וכי מילתא זוטרתא היא, שארבע מאות רוצחים שפלים נשמטים אחד אחד ומותירים את מנהיגם בודד לנפשו?! מכאן למדנו כמה עצום כוחה של האמת! גם האנשים השפלים והבזויים ביותר נמסים לחלוטין מול מדת האמת של יעקב. וכשם שטרם שנפגשו עמו היו מאוחדים לפגוע בו, כך לאחר שנפגשו עמו וחוו את עוצמתה של האמת, היו מאוחדים להישמט אחד אחד כדי לא לפגוע בו.
הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך
נסיים בסיפור נורא המובא בספר סיפורי חסידים על רבי רפאל מברשיד זיע"א שמסר את נפשו למען האמת.
איש אחד חטא פעם נגד חוקי המדינה, באופן שנתחייב ראשו למלכות. השופטים התנו תנאי שאם שני צדיקי הדור ר' משה מסברן ור' רפאל מברשיד זיע"א ישבעו כי יודעים הם שיהודי זה לא חטא יפטרוהו לשלום.
הצדיק ר' משה מסברן פסק שפקוח נפש דוחה איסור שבועה, והורה לעצמו היתר להישבע, ואפילו אם יש איסור בדבר החליט הצדיק שמוטב לו לסבול יסורים בגיהנם, ובלבד שיציל נפש מישראל ממיתה…
אבל הצדיק ר' רפאל מברשיד, הלך בדרכו של רבו הקדוש רבי פנחס מקוריץ זיע"א, ומידת האמת הייתה לו היסוד העיקרי של העבודה, וכל ימיו ברח אפילו משמץ חשש של שקר, לא יכול לקבל עליו את אותה שבועה.
אשת הנאשם וילדיו בכו בביתו השכם והערב שיציל את חייהם, והוא שמעודו לא השיב פני איש ריקם הפעם הקשיח את לבו ולא שמע אליהם.
בהגיע היום האחרון שלמחרתו נקבע זמן השבועה לא זזו מביתו כל היום ובכו בכי תמרורים .
בלילה ההוא ישב הצדיק בחדרו סגור ומסוגר ולא ידע מנוח. מהצד האחד יודע הוא שבידו להציל את נפש היהודי אשתו ובניו, והרי פקוח נפש דוחה כל איסורים שבתורה. מהצד השני איך יעשה מה שהתרחק ממנו כל ימיו כמטחווי קשת?
הוא שהורה ולימד שהשקר הוא אבי אבות הטומאה והאמת מקור כל קודש ילך עכשיו וישקר בשבועה?! אבל מנגד האשה וילדיה!!!
ויתן קולו בבכי: ריבונו של עולם! אתה יודע ועד שמסרתי נפשי רוחי ונשמתי לאמת, ועתה כאשר זקנתי ושבתי הבאתני לידי ניסיון. איני מסוגל להוציא מפי דבר שקר, אולם באותה מידה איני מסוגל לעמוד על דם הנאשם, ובכן קח נא ה' את נפשי ממני, ואל אראה ברעתי, וכך התמוגג בדמעות עד אשר יצאה נשמתו בטהרה…
בבוקר השכם באו לבשרו כי הנאשם הודה על חטאתו, והצדיקים שוחררו משבועתם, אך לחרדתם מצאוהו מוטל ללא רוח חיים, ונשמתו בגנזי מרומים.
