ידיעותיו של אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א בכל חלקי התורה היו ממופלאים ביותר. ידיעותיו הקיפו את כל חלקי התורה. מקרא ומפרשים, גמרא ומשנה, ראשונים ואחרונים היו מונחים כעל כף ידו. בשיעוריו היה מטייל בין כל חלקי הפרד"ס, תוך שהוא מנגיש את חלק הסוד כפי שהנגיש את חלק הפשט.
ומעיד על זאת מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א :
לפני הרבה שנים היה לאבא שיעור לחסידי גור בביתו של ידיד נפשנו הרב החסיד ר' חיים פומרנץ. לשיעור הזה לא הגיע כל מי שרצה, היתה קבוצה מצומצמת ומבוררת מאוד, מסלתה ומשמנה של חסידות גור המעטירה…
בדרך כלל השיעור היה מורכב ממהלכים עמוקים בשל"ה הקדוש ועוד ספרי חסידות עמוקים. מהלכים מדהימים, שבמקומות אחרים היה לוקח לאבא להפשיט אותם במשך כשלש שעות ושם העביר אותם בשלשת רבעי שעה…
השיעורים האלו היו בעיני כולם 'פלא פלאים', בהם זכינו לראות את גדולתו האמיתית של אבא בכל חדרי התורה בבחינת 'גלייה לדרעיה ונפל נהורא'… ההתוועדויות הללו היו מלאות עונג עצום והשראת שכינה שאין המוח יכול לשער ואין הפה יכול לתאר בבחינת 'ומפליא לעשות'.
בעניין מעלת לימוד כל חלקי התורה דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת וארא:
בפרשתנו קוראים אנו על ארבעת לשונות הגאולה שבהם בישר הקב"ה לעם ישראל את בשורת הגאולה משעבוד מצרים, כמו שנאמר: "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים".
לפי דרך הפנימיות, ארבעת לשונות הגאולה הללו מכוונות כנגד ארבעת החלקים שבתורה הקדושה הנרמזים בראשי תיבות פרד"ס – פשט, רמז, דרש, סוד. והכוונה בזה היא, שעל ידי לימוד ארבעת חלקי התורה הקדושה יזכה האדם לגאול את נפשו האלוקית בארבע לשונות של גאולה מגלותה ומאסרה תחת ידו של היצר הרע, אשר זוהי בעצם עיקר בחינת יציאת מצרים הפרטית של כל יהודי בכל דור ודור.
על ידי לימוד חלק הפשט שבתורה יזכה האדם לבחינת "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים". ועל ידי לימוד חלק הרמז שבתורה יזכה לבחינת "והצלתי אתכם מעבודתם". ועל ידי לימוד חלק הדרש שבתורה יזכה לבחינת "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים". ועל ידי לימוד חלק הסוד שבתורה יזכה לבחינת "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים".
זאת מכיון ששלמות גאולת נפשו האלוקית של האדם ממאסר היצר נעשית דוקא על ידי לימודם של כל ארבעת החלקים שבתורה הקדושה, לכן צריך כל אדם להשתדל בכל יכולתו ללמוד את כולם, אך אין הכוונה בזה שצריך לסיים כל חלק וחלק עד תומו, שהרי על התורה נאמר: "ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים", ודבר זה אמור על כל חלק וחלק שבתורה בפני עצמו, ואם כן, מיהו זה שיצליח לסיים את כל ארבעת החלקים שבתורה עד תומם, והרי על כך אמרו חז"ל: "לא עליך המלאכה לגמור" – אלא הכוונה היא, שצריך ללמוד מכל חלק וחלק כפי יכולתו והשגתו, ואת מה שיכול ללמוד בכל חלק וחלק, אם מעט ואם הרבה, ילמד היטב, וכך תהיה לנפשו שייכות לכל ארבעת חלקי התורה.
השגת ידיעות התורה
כתב אדמו"ר הזקן:
"ועוד אמרו חכמי האמת, שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע. וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט, צריך לבוא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלמותה, ואי אפשר לה להתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו, ולכן אמרו חכמים 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו' כדי שלא יצטרך לבוא בגלגול לעולם הזה".
מן האמור למדים אנו מצד אחד שאין לו לאדם להסתפק בלימוד חלקי הנגלה שבתורה כיון שעדיין אינו יוצא בזה ידי חובתו, אלא מחויב הוא להשתדל לטעום גם מבחינת "אילנא דחיי" – עץ החיים – שבתורה, דהיינו פנימיות התורה, ולרכוש בה ידיעה מסוימת כפי יכולת השגתו, לפי שאין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו כי אם רק כשבניו למטה עוסקים בסודות התורה להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו של הקב"ה. ואם חלילה יפרוש לגמרי מלימוד חכמה זו יחסר לו בשלמות נפשו ותיקונה, ויצטרך לחזור בגלגול כדי להשלים זאת.
אולם מאידך גם למדים אנו שיש סדר בלימוד, ורק מי שזכה להשתלם כראוי בלימוד חלקי הפשט, הרמז והדרש של התורה, רשאי לעסוק גם בחלק הסוד שבתורה ולהציץ בכבודו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.
סוד היין המשובח
על כך רמזו חז"ל באומרם: "כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא, לאו חמרא הוא", כלומר, כל יין שלא מזגו אותו בשלושה חלקים של מים כנגד כל חלק אחד של יין, אינו חשוב יין משובח.
והרמז שבזה: "יין" עולה בגמטריא "סוד", ולכן רומז הוא על חלק הסוד שבתורה. ורמזו חז"ל במתק לשונם, שכדי שלימוד חלק הסוד שבתורה יהיה משובח ויפיק את תועלתו המירבית צריך שהוא יהיה מזוג בשלושה חלקים של מים, דהיינו שהלומד יהיה מלא וגדוש בשלושת חלקי הפשט, הרמז והדרש שבתורה, אך מי שטרם מילא כרסו במקרא, משנה, תלמוד, הלכות ומדרשים, וכבר רץ ללמוד את חלק הסוד, לא יזכה להשיג את הלימוד הזה כראוי.
כשאדם זוכה מתחילה ללמוד הרבה מקרא, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות, מתוך עמל ושקידה במשך מספר שנים מכובד, וגם מתקן היטב את דרכיו ומעשיו – כשהוא פונה ללמוד את תורת הסוד הדברים העמוקים מני ים מתיישבים על ליבו כראוי ומצליח להבינם היטב כדת וכדין ללא ערבוב וטעות.
אך כשאדם מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות, מניח את לימוד חלקי הפשט שבתורה, ומיד בתחילת דרכו רץ ללמוד את תורת הסוד קודם שמילא כרסו בש"ס ופוסקים, אין הדברים מתיישבים על ליבו כראוי, כיון שאין לו כלים רחבים די הצורך להכיל בתוכו דברים עמוקים אלו, עד שבסופו של דבר בא לידי שיבוש הדעת, ולפעמים אף לפריקת עול, רחמנא ליצלן.
מדרגה אחר מדרגה
כמו שבכל דבר בחיים צריך הרבה סבלנות – בבית צריך סבלנות עם האשה והילדים, בעבודה צריך סבלנות עם העובדים או עם המנהל וכו' – ורק מי שנוהג תמיד בסבלנות ובנחת מצליח בכל מה שהוא עושה, אך מי שנוהג בלחץ ובכעס עם הסובבים אותו לעולם לא מצליח בשום דבר – כך, ויותר מכך, גם בעבודת ה' ובלימוד התורה צריך הרבה סבלנות ללמוד את התורה לאט בסדר הראוי והנכון, וללכת מדרגה אחר מדרגה לפי ערכו ולא לנסות למהר להשיג דברים שלמעלה מערכו, בבחינת מה שנאמר: "שבו איש תחתיו ואל יצא איש ממקומו", ופירש הרה"ק ר' נחמן מברסלב: "'שבו איש תחתיו' – היינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא, ועל כל פנים 'אל יצא איש ממקומו' – היינו למעלה ממדרגתו".
כשיבקש לו האדם חכם שילמדהו את תורת הפנימיות, יבדוק היטב אם אותו חכם בקי כראוי במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכות ובאגדות, ורק אם ימצא אותו מלא וגדוש בכל אלו, יוכל ללמוד מפיו גם את תורת הפנימיות בשלום ובבטחה, ולא יאונה לו כל רע ח"ו. אך אם חלילה אותו מלמד לא רכש ידיעה מספקת בחלקי הנגלה של התורה, וכבר אץ רץ לו ללמד את תורת הסוד לאחרים – צריך לברוח ממנו מהר ככל האפשר, כיון שלא השכינה הקדושה מדברת מגרונו אלא נחש הקדמוני הטמא ומטמא, וסופם של כל אלו הלומדים מפיו את תורת הנסתר ליפול בעבירות קשות וחמורות ביותר.
וזוהי לצערנו אחת מהמכות האנושות ביותר שהוכה בהם דורנו, אשר כל מיני בעלי תשובה כבר בתחילת דרכם מיד לובשים מעיל ארוך וחובשים על ראשם כובע גדול כמו של רבנים, ודורשים דרשות באירועים ואזכרות ובכל מקום שיש בו סעודה, מגלגלים עיניים ומזיזים את ראשם מצד לצד, וזורקים גזירות וקללות מפיהם, ומתחזים למקובלים ויודעי נסתרות, והופכים את פשוטי העם התמימים לקרבנותיהם באומרם להם: 'חלמתי עליך חלום נורא, אם רצונך להנצל תן מיד כופר נפש ח"י אלף דולר, ולא – מרה תהא אחריתך', וכל כיו"ב מהיתוליהם הרבים.