את מעלת יום הכיפורים מכירים גם יהודים הנראים רחוקים מתורה ומצוות. וכך, בהגיע יום כיפור אופפת אותם חרדת קודש, והם נזהרים בו ככל יכולתם.

ועל כך אמר בשיעורו אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א:

"ביום כיפור בהרבה מושבים ואפילו בקיבוצים באים לבית הכנסת כל מיני אנשים בעלי דעות שונות ומשונות, בתי הכנסת מלאים עד אפס מקום, עד כדי כך שנאלצים לפנות למשטרה לבקש רשות לסגור את הרחוב – 'יש לנו בין מאה לשלש מאות איש שאין להם מקום בבית הכנסת, אנחנו חייבים להשתמש במדרכה ובכביש'. בלית ברירה המשטרה נאלצת לסגור את הרחוב כדי לתת מענה לכל אותם אנשים, ומכך נמצינו למדים שעם ישראל במהותם קרובים אל ה'…"

בעניין מעלת ההתעלות ביום הכיפורים דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על יום הכיפורים:

מבואר בתורת החסידות כי עשרת ימי תשובה מכוונים כנגד עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, ויום הכיפורים הוא כנגד המאמר: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו".

ונרמז בזה שגם מי שבמשך השנה עשה מעשים שפלים ובהמיים ביותר, ודרגתו הרוחנית ירדה מטה מטה לשפל המדרגה, יכול לשוב ולעלות למדרגה הרוחנית הנפלאה הנקראת 'אדם' אם ינצל כראוי את יום הכיפורים וישתדל לשוב בו בתשובה שלימה.

כי ביום הכיפורים הקב"ה מטהר ומכבס את כל הנשמות מכל כתמי העוונות שהן התלכלכו בהם במשך השנה, ומגביה אותן למעלה לדרגה הנפלאה הנקראת 'אדם', בבחינת 'נעשה אדם'.

איתערותא דלתתא – התנאי לסיוע משמים

מה שנאמר 'נעשה אדם' בלשון רבים (ולא 'אעשה אדם' בלשון יחיד) זהו כדי לרמוז לאדם, שאם אכן ברצונו להתעלות למדרגת אדם, אין לו לסמוך על הקב"ה שיעשה את העבודה בשבילו והוא ישב בחיבוק ידים, אלא צריך הוא להשקיע מאמצים רבים כדי לזכות לכך, על ידי שישתדל לישר אורחותיו ולתקן מעשיו, ורק אז הקב"ה יסייע בידו להשלים את גמר תיקון נפשו.

וזהו: 'נעשה אדם' – שכביכול אומר הקב"ה לאדם שרק יחד עם עבודתו האישית של האדם יעזור לו הקב"ה לזכות לרכוש את מדרגת אדם.

כי צריך שתהיה קודם כל איתערותא דלתתא מצד האדם, ורק אחר כך הקב"ה ישפיע לו סיוע מלמעלה ויעזרהו על דבר כבוד שמו, כמו שמובא במדרש: 'אמר הקב"ה לישראל: בָּנַי, פִתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו'.

לכן נאמר: "ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר", ומפרש האור החיים הקדוש, שפסוק זה בא ללמדנו שלא יקרא ה' למי שלא יעלה בכוחות עצמו, כלומר מי שמחכה שה' יעלה אותו מבלי שהוא ישתדל על כך, לא יזכה לזה לעולם! אלא עליו לעשות את הצעד הראשון, ואחר כך הקב"ה כבר יעלה אותו מעלה מעלה.

לכן אמר רבי עקיבא בלשון כפולה, ואמר: 'אשריכם ישראל, לפני מי אתם מִטהרים, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים' – לרמוז לנו שמתחילה מוטל עלינו להשתדל בכחות עצמנו להיטהר לפני ה', ואחר שאנו נעשה את כל אשר ביכולתנו לעשות, מכאן ואילך הקב"ה ישלים את המלאכה ויטהר אותנו בשלימות הראויה.

אמירה נעימה

א. עשרת ימי תשובה מכוונים כנגד עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, ויום הכיפורים מכוון כנגד מאמר 'נעשה אדם' – אדם שנפל למעשים שפלים יכול לשוב ולהתעלות ביום הכיפורים לדרגת 'אדם'.

ב. האדם נדרש ליזום "איתערותא דלתתא" – התחלה של תשובה והשקעה בתיקון עצמו, ואז ה' יסייע לו להשלימה.

ג. חז"ל לימדו שפתיחה קטנה מצד האדם ('כחודה של מחט') מביאה לפתחים רחבים משמים.

ד. משה רבנו זכה להתגלות מה' רק לאחר שיזם בעצמו לעלות להר, וכן רבי עקיבא לימד שהאדם צריך קודם להיטהר לפני ה', ואז הקב"ה משלים את טהרתו.