אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א, היה נזהר זהירות יתירה ומופלגת בכל ענייני הקדושה. הוא היה חוזר רבות על כך שהכל תלוי בקדושתו של האדם.

כהמחשה לכך, סיפר רבנו על מאורע פלאי שראה אצל הצדיק הבבא סאלי זיע"א, שהיה מרבותיו:

"אני זוכר מקרה אחד, לפני עשרות שנים, שאדם אחד בא לקבל ברכה אצל הבבא סאלי. אותו יום היה חורפי וקר במיוחד, לכן אותו אדם לבש מעיל 'דובון'. באמתחתו החזיק כמה עיתונים 'מקולקלים', אך מכיון שהתבייש שבבא סאלי יראה אותם, הטמין אותם בתוך מעילו.

"כשהגיע תורו, ביקש כמו כולם ברכה מהרב. אך ברגע שהרב בא להניח את ידו הקדושה על ראשו, כדי לברכו, מיד משך את ידו בחזרה, ואמר לו: 'אני לא יכול לברך אותך בשום אופן!'. אותו אדם נבהל מאוד, ושאל בתמיהה: 'מדוע?'. השיב לו הרב: 'אתה מחזיק עליך משהו לא טוב', ותוך כדי כך נתן לו מכה קלה על מעילו, במקום שבו היו מוחבאים העיתונים…

"לאחר שאותו אדם הודה על האמת, שמחזיק מתחת למעיל עיתונים כאלה, גער בו הרב מאוד ואמר לו: 'לא די שאתה מטמא את עצמך, באת לכאן כדי לטמא גם אותי?! תתבייש לך מאוד! ועכשיו צא מחדרי, זרוק את העיתונים לפח, ולך לטבול במקוה, כדי להסיר מעליך את הרוח הרעה והטומאה ששורה עליך בגלל העיתונים האלו. רק אחר כך תחזור אלי ואני אברך אותך. אך גם זאת בתנאי שמהיום והלאה תיזהר שלא לגעת בדברים כאלה, כי הם חוסמים לך את כל הברכה!'…".

בעניין מעלת ההתקדשות לקראת פרשת מתן תורה דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת יתרו:

בספרי פנימיות התורה מבואר שבכל שנה ושנה כאשר מגיע מועד כלשהו ממועדי ה', ואפילו חנוכה ופורים שאינם אלא מדרבנן, חוזרות ומאירות בעולם אותן ההארות שהאירו בעולם בפעם הראשונה שאירע מועד זה.

על דרך משל, בכל שנה ושנה בחג פסח שבה ומאירה בעולם הארת יציאת מצרים והניסים שהיו כרוכים בה, ובחג סוכות הארת ענני הכבוד שהקיפו את עם ישראל במדבר, ובחג שבועות הארת מעמד הר סיני ומתן תורה, וכן על דרך זה בשאר המועדים.

הדבר נרמז במה שנאמר במגילת אסתר: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור", כלומר, אותם האורות שהאירו בעולם באותם הימים שאירעו בהם המועדים חוזרים ונזכרים ונעשים ומאירים בכל דור ודור ובכל שנה ושנה בהגיע התאריך של אותו מועד.

אולם בנוסף לזמני המועדים, גם כשמגיע הזמן שקוראים בתורה בציבור פרשה העוסקת במועד מסוים, חוזרת ומאירה בעולם במדה מסוימת (אם כי לא באותה עוצמה שהיא מאירה בזמן המועד ממש) הארת אותו מועד.

ממילא בשבוע שבו קוראים בציבור את פרשת יתרו, העוסקת בעיקרה בסיפור מעמד הר סיני ומתן תורה, חוזרת ומאירה בעולם בחינה מסוימת מאותה הארה שמאירה בכל שנה ושנה בחג שבועות – הארת מעמד הר סיני ומתן תורה.

יש להתקדש בשבוע זה כדי לקלוט את ההארות הנשגבות היורדות באותה שעה

על כן צריך כל אדם להתקדש ביותר בשבוע זה, על דרך התקדשותם של עם ישראל בימים שקודם מתן תורה, כדי שבעת קריאת הפרשה בשבת קודש יזכה לקלוט בתוכו את ההארות הנשגבות היורדות לעולם באותה שעה.

כמו כן, קבלה בידינו מרבותינו הראשונים שמשבת פרשת יתרו יכול כל אדם לשאוב כח עצום להכניע את יצרו במשך כל השנה שאחרי, עד שבת פרשת יתרו שבשנה הבאה.

הטעם לכך הוא: כי מבואר במדרש שבשעת מתן תורה נעקר יצר הרע מלבם של עם ישראל. וכן מבואר בגמרא שבשעת מתן תורה פסקה מעם ישראל אותה זוהמה שהטיל הנחש בחוה.

ומכיון שבשבת פרשת יתרו מאירה בעולם בחינה מסוימת מהארת מתן תורה כנ"ל, לכן הוא זמן מסוגל ביותר לשאוב כח להכניע את היצר הרע, על דרך שזכו עם ישראל בשעת מתן תורה.