בשיעור שמסר אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א על מעלת קדושת הציצית, סיפר על זוג הורים בבני ברק שהיה להם ילד קטן בגיל שלוש או ארבע.
מדי ערב, כשהיו מנסים להשכיב אותו לישון, הילד היה צורח בבכי, ולא הצליח להירדם. כל מה שניסו לעשות כדי להרגיעו לא הועיל. הוא המשיך לבכות ולבכות, כארבע שעות ללא הפוגה.
בצר להם, החליטו לגשת אל ביתו של הגאון הנודע רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שהתגורר בסמוך לביתם, כדי לדרוש בעצתו כיצד להקל את המצב של ילדם הרך. הרב האזין לדבריהם, שאל אותם מספר שאלות, וכשנוכח לדעת שאין כל סיבה טבעית שתגרום לילד לבכות כל כך הרבה, הבין שישנה סיבה רוחנית שגורמת לכך.
הרב חשב מעט, ואז אמר להורים: 'כדאי לבדוק שמא נקרע אחד מחוטי הציצית של הילד, באופן שפוסל אותה. ואם אכן כך, תזדרזו להחליף לו אותה בציצית כשרה, ובעזרת ה' הכל יבוא על מקומו בשלום'.
ההורים מיהרו לעשות כדברי הרב, ולהפתעתם הרבה מצאו שאכן הציצית של בנם נפסלה. מיד הלבישו לו ציצית כשרה, וכעבור דקות ספורות פסק הילד מלבכות, ושקע בשינה ערבה.
בעניין מעלת מצוות הציצית דיבר רבנו בספר "אמרי נועם" על פרשת שלח:
ממה שנאמר בפרשת ציצית שבסיום פרשתנו: "והיה לכם לציצית וראיתם אותו", למד רבי שמעון בר יוחאי בגמרא ש'כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה'. כלומר, סגולתה של מצות הציצית לזכות את האדם לעתיד לבוא לראות את פני השכינה.
לכן מצווה התורה לשים בין פתילי הציצית פתיל אחד של תכלת, כיון שצבע התכלת מורה על התכלית של כל החיים ('תכלת' מלשון תכלית), ופתיל התכלת שבציצית נועד להזכיר לנו שהתכלית של כל החיים שלנו בעולם הזה היא לצבור מצוות ומעשים טובים לרוב, כדי שלאחר אריכות ימים ושנים תהיה לנו הזכות לראות עין בעין את השכינה הקדושה.
מה שקרה איתנו בעבר ומה שקורה איתנו בהווה אינו חשוב כלל, והעיקר הוא לחשוב על העתיד, כמאמר החכם: 'העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין'.
גם כאשר עוברים על האדם קשיים כלשהם בחיים, אל לו להצטער מכך וליפול ברוחו, כיון שהכל זמני ובעזרת ה' הכל עוד יתהפך לו לטובה, והעיקר הוא שיתן את דעתו על מה שיהיה איתו בעתיד, בעולם הנצח, ולא יעשה מעשים שימנעו ממנו חלילה את הזכות להביט לעתיד לבוא בשכינה הקדושה. ומה שמזכיר לנו את זה, וכן מסוגל לזכות אותנו בזה, זוהי מצות ציצית.
הציצית שקולה כנגד כל המצוות שבתורה וחשובה מאוד לחינוך הילד
עוד אומרים חז"ל במעלת מצות ציצית: שקולה מצות ציצית כנגד כל מצוות שבתורה.
רמז נאה לכך מובא בדברי רש"י בפרשתנו, שהרי הגימטריא של 'ציצית' היא שש מאות, וכשנוסיף על כך את שמונת החוטים וכן את חמשת הקשרים שיש בכל כנף נקבל שש מאות ושלש עשרה (תרי"ג), כמספר מצוותיה של תורתנו הקדושה – לרמוז לנו שמצות ציצית שקולה כנגד כל תרי"ג מצוות התורה.
יש להוסיף על כך, על פי הידוע שרמ"ח מצוות העשה של התורה הן כנגד רמ"ח אבריו של האדם, ושס"ה מצוות לא תעשה של התורה הן כנגד שס"ה גידיו של האדם. ומצות ציצית עולה תרי"ג, כדי לרמוז לנו שמהציצית הקדושה שאדם לובש על גופו, נמשכת לו חיות וקדושה לכל אבר ואבר מרמ"ח אבריו, ולכל גיד וגיד משס"ה גידיו, שביחד הם תרי"ג.
כשילד מתחיל לפרוק עול, רחמנא ליצלן, יש לכך כל מיני סימנים. ואחד הסימנים המובהקים לכך זה שהוא מפסיק ללבוש ציצית. כשילד מפסיק ללבוש ציצית זה סימן שהמערכת הקדושה שבתוכו מתחילה להתפורר, והוא כבר 'רגל אחת' מחוץ לקדושה. על כן צריכים ההורים להקפיד על כך עד מאוד ללא שום פשרות.
וכל הזהיר בציצית אין קץ לשכרו. טרם נבראו המילים לתאר את ההתייחסות שיש בשמים כלפי אדם שרגיל תמיד ללבוש ציצית. אדם שציצית קבועה על גופו תמיד, ה' שומר אותו מכל משמר. גם אם חלילה נגזרה עליו גזרה קשה, בר מינן, יש לציצית כח עצום לעצור את המשחית ולהציל אותו.
חשיבות לבישת הציצית בכל עת שמשרה עליו שכינה
הרבה מהייסורים שבאים על האדם בפרנסה, בשלום בית, עם השכנים וכו', זה או מפני שהוא לא לובש ציצית, או שהציצית שהוא לובש אינה כשרה.
אך אם היתה על גופו ציצית מהודרת, בוודאי היו מתמתקים מעליו כל הדינים. אדם שיש על גופו ציצית מהודרת כל אויביו נופלים תחתיו ואין בעולם מי שיוכל להזיק לו.
על כן, לא משנה מה יעבור על האדם, בכל אופן ישתדל בכל כחו שהציצית תשאר קבועה על גופו בכל שעות היום והלילה, כי יש לציצית את הכח להשרות עליו שכינה. שהרי לכל שפע רוחני צריך כלי כדי לקבל אותו, והכלי שמשרה על האדם את השכינה זו הציצית הקדושה.
אמירה נעימה
א. הציצית ופתיל התכלת שבה מזכירים את תכלית העולם הזה לעשיית רצון ה', ולכן אין לאדם להצטער על קשיים בעולם הזה כי העיקר שיתן את דעתו על עולם הנצח.
ב. הציצית שקולה כנגד כל המצוות שבתורה וחשובה מאוד לחינוך הילד.
ג. יש להשתדל בכל הכוח שהציצית תישאר על גופו בכל שעות היום והלילה כי היא משרה עליו את השכינה.
