הלימוד היום מוקדש לרפואת פנחס בן סלטנת

הלימוד היום מוקדש להצלחת משה רחמים בן אברהם מרדכי

הלימוד היום מוקדש לרפואת נועה בת רעות ונתנאל

הלימוד היום מוקדש לרפואת אמה בת פולינה

הלימוד היום מוקדש להצלחת שמעון מויאל בן עליה לאה -דוד

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת דמטה בוגלה בן חווה

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת אביבה בת לאה

הלימוד היום מוקדש לרפואת תהל בן אדוה

הלימוד היום מוקדש להצלחת חן בת רבקה

הלימוד היום מוקדש להצלחת יוחאי שלי בן עמוס רפאל

'שביעי של פסח' וסגולתו

'שביעי של פסח' וסגולתו

פרשת שביעי של פסח

חג 'שביעי של פסח' אינו חג בפני עצמו (כמו שחג "שמיני עצרת", הבא לאחר שבעת ימי חג סוכות, הוא חג בפני עצמו), אלא הוא חתימת וסיום חג הפסח, ולכן אין לו שם בפני עצמו אלא הוא נקרא על שם הפסח ("שביעי של פסח"). בקידוש של ליל החג אין אומרים ברכת "שהחיינו" כיוון שכבר אמרנו אותה בקידוש של ליל החג הראשון, וחג "שביעי של פסח" נפטר בכך כיוון שאינו חג בפני עצמו.

ההסבר לכך הוא: בחג הראשון עם ישראל אמנם כבר יצאו ממצרים, אך כל זמן שהמצרים עדיין היו חיים והייתה מציאות ששוב ירדפו אחר עם ישראל, גאולתם של ישראל טרם הייתה שלימה. ורק כאשר "בשביעי של פסח" כל המצרים טובעו בים סוף – רק אז נשלמה גאולתם של ישראל מיד מצרים. נמצא אפוא שחג "שביעי של פסח" הוא בעצם החותם והסיום של מה שכבר החל בעצם בחג הראשון.

נס קריעת ים סוף

עם ישראל יצאו ממצרים בתאריך ט"ו בניסן. בעת יציאתם של עם ישראל ממצרים פרעה שלח עמהם שליחים שישגיחו שלאחר שלושה ימים עם ישראל ישובו למצרים, וכשראו השליחים שעברו שלושה ימים ועם ישראל כלל לא מתכננים לשוב, עשו דרכם בחזרה למצרים, ביום הרביעי לצאת בני ישראל ממצרים, והודיעו על כך לפרעה. ופרעה וכל חילו רדפו אחר עם ישראל במשך כל היום החמישי והשישי לצאת בני ישראל ממצרים, עד שהגיעו אליהם בלילו של היום השביעי לצאת בני ישראל ממצרים.

במשך כל אותו הלילה היה עמוד הענן מפריד בין מחנה מצרים לבין מחנה ישראל, והודף את כל האבנים והחיצים שהיו המצרים משליכים לעבר מחנה ישראל. ולפנות בוקר של היום השביעי עשה הקב"ה לעם ישראל את נס "קריעת ים סוף" המופלא, ובקע לפניהם את מי הים הסוערים, ועשה להם יבשה בתוך הים, והמים עמדו כחומה מימין ומשמאל, וכל עם ישראל עברו ביבשה בתוך הים, כמו שנאמר: "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם".

כשראו המצרים שעם ישראל עוברים בתוך הים, נכנסו גם הם לתוך הים, כמו שנאמר: "וירדפו מצרים ויבואו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים".

מבואר במדרש ש"כיוון שעלה אחרון שבישראל מן הים, ירד לתוכו אחרון של מצרים". ורק לאחר שנכנסו כל המצרים עד האחרון שבהם לתוך ים סוף, סגר עליהם הקב"ה את מי הים וטובעו כל המצרים בים סוף, כמו שנאמר: "וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד". וכשראו עם ישראל את הנס הגדול שארע להם אמרו בבוקרו של יום השביעי את "שירת הים".

על שם הנס העצום שארע לעם ישראל ביום השביעי לצאתם ממצרים אנו חוגגים את חג "שביעי של פסח", וקוראים באותו יום בספר תורה את סיפור נס קריעת ים סוף, וכן את פסוקי "שירת הים" שאמרו בני ישראל.

עשרה ניסים על הים

קבלה הייתה ביד חז"ל שעשרה ניסים נעשו לאבותינו על ים סוף, ומבארים המפרשים שאלו הם עשרת הניסים:

הנס הראשון: עצם בקיעת מי ים סוף, כמו שנאמר: "ויבקעו המים". וזהו נס עצום ונפלא שעשה הקב"ה למען עם ישראל מרוב חיבתו אליהם.

הנס השני: לאחר שנבקעו המים נעשו כדמות גג מתוח ופרוס מעל בני ישראל, והמים מימין ומשמאל ומלמעלה, והדרך באמצע, כמו שנאמר: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", והוסיף הנביא חבקוק ואמר: "נקבת במטיו ראש פרזיו", כלומר, שהייתה הדרך באמצע המים כמין נקב, והמים היו לא רק מצדדיהם אלא גם מעל ראשם.

הנס השלישי: שלא נשארה הקרקע שבתוך ים סוף כקרקע שאר נהרות שיש בהן טיט, אלא נתקשתה קרקע הים כקרקע יבשה, כמו שנאמר: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", כלומר, "ביבשה" ולא בטיט.

הנס הרביעי: שהייתה דרך המצרים לחה כמו טיט, כמו שנאמר: "טובעו בים סוף", ומילת "טביעה" מורה על טיט, כמו שכתוב: "טבעתי ביוון מצולה", וכן כתוב: "ויטבע ירמיהו בטיט". ואת אותו טיט הקב"ה הרתיח, ועל ידי זה נשרו טלפי סוסיהם של המצרים ונשרפו גלגלי מרכבותיהם, והסוסים והמרכבות היו נגררים והיושבים בהם נעים ונדים בחוזקה עד שאבריהם היו מתפרקים.

הנס החמישי: לאחר שהטביע הקב"ה את המצרים במי ים סוף, קפאו המים והתקשו כאבנים, כמו שנאמר: "קפאו תהומות בלב ים", וכן נאמר: "ירדו במצולות כמו אבן", כלומר, מי המצולות נעשו קשים כמו אבן וראשיהם של המצרים היו נחבטים בהם ומשתברים. והוא שאמר דוד המלך: "שברת ראשי תנינים על המים".

הנס השישי: כאשר קפאו המים ונעשו כחומה מימינם ומשמאלם של עם ישראל, לא קפאו המים כחתיכה אחת, אלא כחתיכות רבות, כעין אבנים רבות שהיו מסודרות אחת על השנייה, ונעשו מהן חומות יפות ומרהיבות עין. וזהו שנאמר: "נצבו כמו נד", שהוא לשון קיבוץ אבנים כעין תל.

הנס השביעי: שנעשו בים שניים עשר שבילים, כנגד שניים עשר שבטי ישראל, ובני כל שבט עברו באחד מן השבילים. ורמז לזה במה שנאמר בשירת הים: "זה אלי ואנווהו" – "זה" בגמטריא שניים עשר. והוא שאמר דוד המלך: "לגוזר ים סוף לגזרים".

הנס השמיני: שקפאו המים כזכוכית והיו חומות המים שקופות כאבן שוהם, כדי שיהיו בני ישראל רואים אלו את אלו בזמן שהם עוברים בים, כמו שנאמר: "קפאו תהומות בלב ים", מלשון הפסוק: "אור יקרות וקפאון", שענינו – דבר מאיר ומזהיר.

הנס התשיעי: שהוציא להם הקב"ה מים מתוקים מתוך מי הים המלוחים, כמו שנאמר: "כמו נד נוזלים", שהוא מורה על מים מתוקים, כמו שנאמר: "באר מים חיים ונוזלים מן לבנון".

והנס העשירי: שאחר שנזלו המים המתוקים ועם ישראל שתו מהם כל צרכם, חזרו שאר המים וקפאו, כמו שנאמר: "נצבו כמו נד נוזלים קפאו", משמע שהדבר שמתחילה היה נוזל חזר ונקפא בלב ים.

כקריעת ים סוף

והנה, מצינו בדברי רבותינו הקדושים שאמרו על שני דברים שהם קשים כמו קריעת ים סוף: לגבי מזונותיו של האדם אמרו חז"ל "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף", ולגבי זיווגו של אדם אמרו חז"ל "וקשין לזווגן כקריעת ים סוף".

ברור ופשוט לכל בר דעת שאין מדובר כאן על קושי מבחינה מעשית, שהרי ה' יתברך יכול לעשות כל מה שהוא חפץ ולא קשה לעשות לו שום דבר, ובכלל זאת גם לקרוע את ים סוף ולהפוך אותו ליבשה, כמו שנאמר: "גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב", וכן נאמר: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ", ואם כן, מה כוונת חז"ל שהיה קשה להקב"ה לקרוע את ים סוף, וכמו כן קשה לו לזמן לאדם את מזונותיו ואת זיווגו?

אולם מבואר בזוהר הקדוש שבאותה שעה שרצה הקב"ה לקרוע בפני עם ישראל את ים סוף, התעוררו בשמים מקטרגים רבים על עם ישראל וטענו: 'ריבונו של עולם, הרי דרכך לשפוט ולדון דין אמת וצדק, ולפי האמת והצדק עם ישראל אינם ראויים לכך כלל, שהרי גם עם ישראל היו במצרים עובדי עבודה זרה ממש כמו המצרים, ומדוע שהמצרים יטבעו בים ועם ישראל ינצלו?' ומכיוון שהקטרוגים הללו בהחלט היו נכונים לכן היה לה' יתברך קושי גדול להתגבר עליהם ולמרות הכל לקרוע לפני עם ישראל את ים סוף.

ים של קטרוגים

כמו כן ממש הוא בנוגע למזונותיו וזיווגו של כל אדם: פעמים רבות שאדם חטא בצעירותו חטאים קשים ביותר ופגם בעולמות העליונים פגמים קשים מאוד, ומשום כך, בבוא הקב"ה להשפיע לו בשנים הבאות פרנסה וכן לזמן לו את הזיווג ההגון לו מששת ימי בראשית, מתעוררים על אותו אדם קטרוגים קשים מאוד וטוענים שלפי האמת והצדק אין הוא ראוי לכך כלל וכלל.

ומכיוון שהקב"ה שופט ודן דין אמת וצדק, לכן קשה לו מאוד להתגבר על אותם קטרוגים ולהשפיע לאדם פרנסה וזיווג, ממש כפי שהיה קשה לו לקרוע את ים סוף לפני עם ישראל מחמת ריבוי הקטרוגים שהיו עליהם, וקטרוגים אלו גורמים לאדם עיכובים גדולים בשני העניינים הנ"ל.

אך בחג הקדוש "שביעי של פסח" יש עת רצון מיוחד בשמים שאדם יוכל להצליח לפעול שהקב"ה ירחם עליו, למרות הכל, וישפיע לו פרנסה בריווח וימציא לו את הזיווג ההגון לו מששת ימי בראשית.

והסיבה לכך: משום שבחג "שביעי של פסח" הלא הקב"ה ברחמיו התגבר על כל הקטרוגים שהיו על עם ישראל, ולמרות הכל בקע לפניהם את הים. על כן ביום זה יש עת רצון מיוחד להצליח לפעול על ידי ריבוי תפילות שהקב"ה יתגבר גם על כל הקטרוגים שיש על כל אדם בעניין הפרנסה ובעניין הזיווג – שהם קשים לפני הקב"ה ממש כמו קריעת ים סוף כנ"ל – ולמרות הכל ישפיע לו פרנסה בריווח וימציא לו את הזיווג ההגון לו מששת ימי בראשית.

לשנות את הטבע

פרשת בעלותך

הארון נושא את נושאיו

פרשת נשא

נתינת התורה באש מים ומדבר

פרשת במדבר

יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חַיִל

פרשת בחוקותי

בצור ירום - כריכה רכה (17 חלקים)
מבצע!
בצור ירום – כריכה רכה (17 חלקים)
המחיר המקורי היה: ₪510.00.המחיר הנוכחי הוא: ₪460.00.
מסילות פב
מבצע!
מסילות אל הנפש • כרכים כא-כה
המחיר המקורי היה: ₪185.00.המחיר הנוכחי הוא: ₪150.00.
ירום ונישא - 4 כרכים
מבצע!
ירום ונישא – 4 כרכים
המחיר המקורי היה: ₪260.00.המחיר הנוכחי הוא: ₪240.00.
ספר מנגן הרב יורם
מבצע!
ספר מנגן – הרב יורם אברג'ל
המחיר המקורי היה: ₪120.00.המחיר הנוכחי הוא: ₪99.00.
מארז החלאקה
מבצע!
מארז חלאקה המאיר לארץ
המחיר המקורי היה: ₪220.00.המחיר הנוכחי הוא: ₪199.00.