תפריט
אבינו מורנו ורבנו הרב יורם מיכאל אברג'ל זיע"א היה שמח בהצלחתו של כל אחד ואחד מישראל, ומעולם לא הייתה עינו צרה בטובתו של הזולת. ואדרבה! שמחת הזולת והצלחתו הייתה נעשית שמחתו והצלחתו של הרב. כי מי שאוהב ישראל באמת בלב שלם ותמים, ואינו משתמש באהבת ישראל כסיסמה נבובה וחלולה, יוקדת בו אש קודש של עין טובה, אשר שמחת הזולת משמחת אותו יותר משמחתו שלו.
לפני שנים רבות, כשהרב יורם הקים תלמוד תורה בנתיבות, הוא קיבל מכתב בהול מאחד הרבנים המפורסמים, שהוא אוסר עליו לפתוח תלמוד תורה, כי זה עלול לפגוע ברישום לתלמוד תורה שבבעלותו…
הרב השיב לו: מי שטובת ילדי ישראל לנגד עיניו, כיצד יתכן שעינו תהיה צרה בתלמוד תורה חדש?! ומי שעינו צרה בתלמוד תורה חדש, מה לו להחזיק תלמוד תורה?! ואכן לא חלף זמן רב, והתלמוד תורה של אותו רב נסגר מאליו…
כל המהות של הרב הייתה להגדיל תורה ולהאדירה, ממילא הוא שמח בהצלחת ופריחת עולם התורה, ואף עזר לכל מי שהיה זקוק לעזרה ולתמיכה במלאכת הקודש, וכל מעשיו היו רק לשם שמים, מתוך עין טובה ואהבת הזולת, לכן הוא זכה שכל מעשיו הצליחו ופרחו מעל טעם ודעת.
בהקשר זה נאיר נקודת אור מתוך הספר הקדוש אמרי נועם:
בפרשתנו מציינת התורה הקדושה שבני ישראל עברו ארבעים ושנים מסעות בדרכם לארץ ישראל, במסע השלושים וארבעה מתייחסת התורה הקדושה לפטירתו של אהרן הכהן בהֹר ההר.
והגם שעל עצם מעשה פטירתו של אהרן כבר סיפרה התורה לעיל בפרשת "חוקת", אולם המיוחד שבפרשתנו הוא, שדווקא כאן התורה מציינת את כל הפרטים המדויקים על מועד פטירתו של אהרן, כמו שנאמר: "ויעל אהרן הכהן אל הֹר ההר על פי ה', וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש החמישי באחד לחודש".
הוי אומר שתאריך פטירתו המדויק של אהרן הכהן הוא בראש חודש אב, שהוא החודש החמישי מניסן – ראשון לכל החודשים.
היחיד בכל התורה כולה שמועד פטירתו מפורש, הוא רק אהרן הכהן! דבר זה מוכיח שיש עניין מיוחד בכך שפטירתו של אהרן הייתה דווקא בראש חודש, ודווקא בראש חודש אב. ומכיוון שכן, צריכים אנו להבין: מהו הקשר המיוחד שבין בחינת עבודתו הרוחנית של אהרן הכהן ע"ה לבין מועד פטירתו בראש חודש אב?
הדבר יובן בהקדים את דברי חז"ל: מתחילה כשברא הקב"ה את השמש והירח היו שתי המאורות שווים בגודלם, כמו שנאמר: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים". אמר הירח לפני הקב"ה: 'רבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?!'. כלומר, אין זה הגון שהירח והשמש שווים בגודלם. ומדברי הירח היה מובן שמוטב להמעיט את גודלה של השמש. ועל כך שהייתה עינו צרה בשמש – העניש אותו הקב"ה שיתמעט הוא בעצמו.
הוי אומר שמיעוט הירח נגרם לו בגלל שעינו הייתה צרה בשמש, והיה לו קשה לראות את מעלתה וכבודה.
בכל ראש חודש הירח מתחיל להתמלא עד אמצע החודש, שאז הוא עומד בשיא שלמותו, ומאז הוא הולך ונחסר עד סוף החודש, נמצא שראש חודש מסמל את תיקון מידת האהבה וטוב העין כלפי הזולת.
ומכיוון שכל עיקר מהותו של אהרן הכהן הייתה אהבת הבריות, כמאמר חז"ל שהיה אהרן "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", וכן מצינו שבשעת פטירתו של אהרן בכו עליו "כל בית ישראל" – האנשים והנשים, לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו – לכן סיבב הקב"ה שתהיה פטירתו דווקא בראש חודש, כיון שכל מהותו של ראש חודש היא: הוספה באהבת הזולת, זהירות בכבודו, ולדונו לכף זכות כנ"ל.
ומה שסיבב הקב"ה שתהיה פטירת אהרן הכהן בראש חודש אב דווקא ולא בראש חודש אחר, משום שהיה גלוי וידוע לפני ה' יתברך שבחודש זה יחרב בית המקדש הראשון וגם השני, ובכל שנה ושנה יעורר דבר זה קטרוג גדול על עם ישראל. וכדי לבטל קטרוג זה לבל יהיה נזק לעם ישראל בעקבותיו ח"ו, קבע הקב"ה את מועד פטירתו של אהרן הכהן דווקא בראש חודש זה, שהרי ראש החודש כולל את כל ימי החודש, ומידת אהבתו של אהרן הכהן לעם ישראל, ועינו הטובה עליהם, והסנגוריה שהיה תמיד מעורר עליהם, יש בכוחם לבטל את הדינים והקטרוגים הקשים של החודש הזה.
וזו הייתה דרכו בקודש של מורנו הבעל שם טוב הקדוש שאהב כל יהודי בכל להט נשמתו, וגילה בעולם את מעלתו הנשגבה של כל יהודי, ושחיבתו של הקב"ה כלפי כל יהודי היא ממש כאהבת אב ואם לבנם יחידם, הנולד להם לאחר מאה שנות צפייה לפרי בטן. ולכן כשעשה הבעל שם טוב בשנת תק"ז עליית נשמה, ובין היתר הגיע גם להיכלו של משיח, ושאל אותו: 'אימתי יבוא כבודו?' השיב לו המשיח שיבוא רק כאשר תתפרסם דרכו של הבעל שם טוב הקדוש ותתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיו חוצה.
כידוע, חורבן בית שני היה בעוון שנאת חינם, וכיון שעוון זה עודנו מרקד בינינו, לכן מתארכת הגלות המרה עוד ועוד. ורק כאשר נאחז בדרכו הקדושה של הבעל שם טוב, ונוסיף אהבה בין איש לאשתו ובין איש לרעהו ואישה לרעותה, ונשמח בהצלחתו של כל יהודי, ותהיה עינינו טובה על כל אחד ואחד מישראל לדונו לכף זכות, ולחפש אחר הטוב שבו, ולא להביט עליו ח"ו בצרות עין חלילה – על ידי זה נזכה להמתיק את הדינים של חודש אב, ובכלל, להמתיק את הדינים של כל השנה כולה, ונצא מהגלות המרה אל הגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו אמן.
