הלימוד היום מוקדש לרפואת אמה בת פולינה

הלימוד היום מוקדש להצלחת שמעון מויאל בן עליה לאה -דוד

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת דמטה בוגלה בן חווה

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת אביבה בת לאה

הלימוד היום מוקדש לרפואת תהל בן אדוה

הלימוד היום מוקדש להצלחת חן בת רבקה

הלימוד היום מוקדש להצלחת יוחאי שלי בן עמוס רפאל

בצל החכמה בצל הכסף– מעלתם של תומכי התורה

פרשת תולדות

אבא היקר הרב יורם אברג'ל זיע"א זכה בימי חייו למסור אלפי שיעורים לקהל רחב ומגוון של יהודים. בשיעוריו המתוקים ומלאי החיות האיר את הדרך וסלל את המסילה העולה בית אל…

אחד מהנושאים עליהם הרבה לעורר היה חשיבות החיבור לתורה. כל יהודי ויהודיה חייבים שיהיה להם חיבור לתורה. הן בלימוד תורה והן בהחזקת תורה.

אין יהודי שפטור מקשר לתורה! ומכיון שכך, כמה עלינו להודות לה' יתברך שנתן לנו אפשרות להיות קשורים לתורה על ידי החזקת תורה. והיינו גם מי שאין לו אפשרות מכל מיני סיבות ללמוד תורה, על ידי שיהיה שותף בהחזקת תורה יזכה שגם לו יהיה חלק בלימוד התורה הקדושה.

וכידוע, אבא הרב יורם היה מחזיק תורה בצורה פלאית ביותר. ובשנותיו האחרונות זכה להחזיק 1500 אברכים! ופעם שאלתי אותו: אבא! אנו יודעים שגיוס הכספים מידי חודש בחודשו היא משימה קשה, מעייפת ומפרכת. והרי ישנם שני אפשרויות להיות קשורים לתורה, או על ידי לימוד או על ידי החזקה. ואתה הרי לומד הרבה. מאוד. ואם כן אתה מחובר לתורה ולמה אתה מתאמץ כל כל על ההחזקה?

והוא השיב: אני פוחד, אולי אני לא לומד מספיק. ועל ידי ההחזקה אני שותף, ואולי על ידי כך אזכה גם אני…

ונביא לפניכם אחד מהשיעורים שמסר…

בתחילת פרשתנו מסופר על ההריון המוזר של רבקה, שבעקבותיו הלכה לבית מדרשו של שם ועבר. ושם נאמר לה: "שני גוים בבטנך", ופירשו חז"ל שני גוים – זה אנטונינוס ורבי, העתידים לצאת מזרעם של יעקב ועשו – מזרע יעקב יצא רבי יהודה הנשיא המכונה "רבי", ומזרע עשו יצא אנטונינוס מלך רומי.

צריך להבין: מדוע חז"ל בלשונם הקדושה הקדימו את אנטונינוס לרבי, הלא מצד מעלתו של רבי ועוצם קדושתו בוודאי שראוי היה להקדים אותו ולומר: "זה רבי ואנטונינוס"?

כדי לבאר זאת יש להקדים, כי הנה בשני מקומות בתורה מצינו שהוקדם זבולון ליששכר:

  • בברכת יעקב אבינו ע"ה לשבטים הקדושים קודם פטירתו הקדים את זבולון ליששכר ואמר: "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על צידון. יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים".
  • בברכת משה רבנו ע"ה לבני ישראל קודם פטירתו הקדים את זבולון ליששכר ואמר: "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך".

וישאל השואל: מדוע הקדימו שני צדיקי עולם הללו את זבולון ליששכר, הרי יששכר היה גדול התורה שבשבטים, כמו שנאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעת מה יעשה ישראל, ראשיהם מאתיים וכל אחיהם על פיהם", ופירשו חז"ל במדרש שמשבט יששכר עמדו מאתיים ראשי סנהדראות, וכל אחיהם היו שואלים אותם שאלות בהלכה והם היו משיבים להם ההלכה כפי שניתנה למשה בסיני, ומפני כבוד התורה ראוי היה להקדימו?

אכן, התשובה לכך נמצאת בהמשך דברי המדרש, וזו לשונו:

"וכל השבח הזה מנין היה לו ליששכר? משל זבולון, שהיה עוסק בפרקמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה, הדא הוא דכתיב 'זבולון לחוף ימים ישכון', וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולון לברכת יששכר: 'שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך' – שמח זבולון בצאתך ממה שיששכר באהליך".

וכן בדומה לזה מובא במקום אחר במדרש:

"'ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך', והלא יששכר גדול היה מזבולון (ומדוע הקדים הפסוק את זבולון ליששכר)? אלא על ידי שהיה זבולון מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא, ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו".

נמצא שהטעם שהוקדם זבולון ליששכר, על אף שיששכר היה גדול ממנו בתורה, זהו משום שכל מה שהצליח יששכר לשבת וללמוד את התורה מתוך ישוב הדעת ושמחת הלב, ללא הטרדות הקשות והמרות של עול הפרנסה והחובות, הכל הוא בזכות אחיו זבולון שהיה תומך בו ומעניק לו פרנסה בלב טוב ושמח וביד רחבה, ולכן ראוי להקדימו ליששכר.

לפי זה יש לומר שזהו גם הטעם שדקדקו חז"ל בלשונם הטהורה להקדים את אנטונינוס לרבי כנ"ל:

והיינו כי הלא ידוע שעד ימיו של רבי לא נכתבו דברי התורה שבעל פה כלל, משום שעל פי ההלכה אסור לכתוב את דברי התורה שבעל פה. ומפני צוק העתים מצא רבי היתר מיוחד לכתוב את דברי התורה שבעל פה, ומתוך כך חיבר את חיבור המשנה.

כדי לחבר את חיבור המשנה הוצרך רבי לקבץ את כל התלמידים שבארץ ישראל כדי שכל אחד יאמר לפניו את המשניות ששמע מרבותיו ולמדם בעל פה, וכך אסף רבי מכולם את כל המשניות, תיקנם וביררם, וכתבם באופן מדויק, וערכם בסדר מופתי, עד שמכך יצא חיבור המשנה. אולם לתלמידים אלו בוודאי שהיה צריך לשלם שכר גדול על עמלם וטרחתם כדי שיהיה להם ממה להתפרנס. ומי שנתן לרבי את סכומי העתק הדרושים למימון ההוצאות האדירות הללו היה לא אחר מאשר אנטונינוס מלך רומי.

אנטונינוס אהב את רבי אהבה עצומה ונהג בו כבוד גדול, והשפיל את עצמו לפניו על אף היותו מלך גדול, כפי שחז"ל מספרים שבכל יום היה אנטונינוס משמש את רבי, מאכיל ומשקה אותו, וכשהיה רבי רוצה לעלות למיטתו היה אנטונינוס גוחן לפני המיטה ואומר לו 'עלה על גבי למיטתך', וכשהיה רבי מנסה להימנע מכך מפני כבוד המלכות, היה אנטונינוס דוחק בו ואומר לו 'מי ישִמני מצע תחתיך לעולם הבא'.

ובגלל האהבה העצומה שרחש אנטונינוס לרבי, תמך בו בכל כוחו והונו, ובזכות זה הצליח רבי לחבר את חיבור המשנה, הכולל את כל ההלכות של התורה שבעל פה כולה. ומכיוון שרק הודות לתמיכתו הכלכלית העצומה של אנטונינוסברבי הצליח רבי לחבר את המשנה לכן הקדימו חז"ל את אנטונינוס לרבי, בדומה למה שהקדימו יעקב ומשה את זבולון ליששכר.

ולפי יסוד זה ניתן לבאר באופן מחודש את ענין לידת יעקב ועשו, וכן את מה שבישרו שם ועבר לרבקה שמזרעה יצאו אנטונינוס ורבי, ונחה דעתה:

והיינו כי רצון הבורא וכוונתו ביצירת יעקב ועשו בבטן אימם היא, שיעקב אבינו ישב ויעסוק בתורה כל ימיו, בבחינת: "איש תם יושב אהלים", ואילו עשו יעבוד ויתפרנס בכבוד, בבחינת "איש שדה", ויתמוך באחיו יעקב וישפיע לו מהונו על מנת שיוכל לעסוק בתורה באין מפריע. אלא שבפועל, אף שמצד יעקב אבינו התממשה הכוונה העליונה והוא ישב ועסק בתורה, הנה מצד עשו אחיו לא התממשה הכוונה העליונה, ובמקום לתמוך באחיו יעקב, פרש לדרכים לא טובות.

אך זאת הוא שבישרו שם ועבר לרבקה, שהגם שברגע זה עוד לא תתממש הכוונה העליונה על ידי עשו, אף על פי כן, בעתיד, בימיהם של אנטונינוס ורבי, יתממש הדבר, ואנטונינוס ימלא את ייעודו של עשו בעולם, ויתמוך ביד רחבה בבני התורה שיצאו מזרעו של יעקב.

מכל האמור למדים אנו עד כמה גדולה מעלתם של אלו שמסייעים בידיהם של בני התורה, ומשפיעים עליהם מממונם ביד רחבה ובלב שמח, על מנת שיוכלו לשבת ולעסוק בתורה מתוך ישוב דעת ושמחת הלב. ואותו לימוד של הבן תורה שהוא מחזיק מגן עליו ועל בני ביתו הגנה נפלאה מפני כל פגע, בבחינת: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", "למחזיקים בה" "ותומכיה" דייקא.

וגדול שכרם של המחזיקים ביד לומדי התורה לא פחות משכרם של לומדי התורה בעצמם, כמובא במדרש: "עתיד הקב"ה לעשות צל וחופות לבעלי המצוות (נותני צדקה) אצל בני תורה בגן עדן". ולומד זאת המדרש ממה שנאמר: "כי בצל החכמה בצל הכסף".

כלומר: בסמוך לחופות שיעשה הקב"ה לבני התורה בגן עדן כשכר על עוסקם בתורה, הוא יעשה גם חופות לכל אותם יהודים יקרים שהחזיקו בכספם את אותם בני תורה, ובזכותם הם יכלו לשבת ולעסוק בתורה בלב שמח ופנוי מדאגה. ובאותו שכר שיזכו עמלי התורה, יזכו גם כן אלו שהחזיקו את ידיהם.

מידת הענווה וההכנעה

פרשת צו

צדקה במקום תעניות

פרשת ויקרא - זכור

פנינים נפלאים על כוחו של מנהג 'זכר למחצית השקל'

פרשת מחצית השקל

סכנת הרגשת הסיפוק

פרשת פקודי

מבצע!
הגדה של פסח – כריכה רכה
35.00110.00
מבצע!
מגילת אסתר עם ביאורי הרב יורם
30.00100.00
מבצע!
זמירון – נועם השבת
15.00100.00
מבצע!
מארז USB שיעורי הרב ישראל שליט"א (3 ב-99)
99.00