תפריט
בכל פעם שהיו באים להודות לרבינו יורם מיכאל אברג'ל זיע"אלאחר ששימש כסנדק בברית מילה שאליה הוזמן, הרב זצ"ל היה משיב: אתה צריך להגיד לי תודה?! אני צריך להגיד לך תודה על שזִיכית אותי…
והאמת היא,שמי שזכה להכיר את רבינו ידע שלא הייתה לו שנייה אחת מיותרת ביממה, ועם כל זאת התאמץ תמיד להגיע לבריתות.בדרך כלל היה זה על חשבון שעות השינה המעטות שהיו ברשותו או מעט אוכל שהיה אמור להכניס לפיו באותן שעות, אלא שגם עליהם ויתר למען כלל ישראל.
לא היו חסרות לו סיבות בשביל לפטור את עצמו מהנסיעות המפרכות הללו, אך מכיוון שידע את גודל חשיבות מצוות המילה לצד הזכות גדולה לכבד ולקרב כל יהודי ויהודי לתורה ויראת שמים, היה מוכן להקריב את כל כולו.
רבותינו הקדושים אומריםבמשנה: "עשרה דורות מאדם ועד נח -להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם – להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקיבל שכר כולם".
משמע מדברי קודשם שמיום שנברא אדם ראשון, במשך עשרים דורות (קרוב לאלפיים שנה!) לא היה אדם שגרם קורת רוח אמיתית לה', עד שבא אברהם אבינו ע"ה ועשה זאת בהידור רב, ונטל שכר כולם. ואף על פי שבמשך הדורות שמאדם הראשון ועד אברהם אבינו היו בעולם כמה וכמה צדיקים, כמו מתושלח, חנוך, נח, שם ועבר וכיו"ב – בכל זאת מלמדים אותנו חז"ל שדווקא אברהם אבינו גרם לה' נחת רוח אמיתי.
איזו קורת רוח גרם אמיתית אברהם לקב"ה? אברהם אבינו היה הראשון בעולם שיגע בכל כוחו בלימוד התורה הקדושה.
חז"ל אמרו כי ששת אלפי שנות קיום העולם מתחלקים לשלושה חלקים: "שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח". מפרש רש"י, שאלפיים שנות העולם הראשונות הם בבחינת תוהו משום שעדיין לא ניתנה התורה והיה העולם ריקני וחסר כל תוכן.
בדיוק אלפיים שנה יש מאדם הראשון ועד שהיה אברהם אבינו בן חמישים ושתיים שנה, שאז החל אברהם אבינו לעסוק בתורה, שנאמר: "ואת הנפש אשר עשו בחרן". מתרגם אונקלוס: "דשעבידולאורייתא בחרן". חז"ל אומרים שבאותה שעה היה אברהם בן חמישים ושתיים שנים, ומזמן זה נחשב כבר שירדה התורה לעולם הגם שבפועל עדיין לא ניתנה לעם ישראל, כיוון שאברהם אבינו היה עוסק בה בכל כוחו ואף מלמדה לאחרים. לכן דווקא ממנו הייתה לה' נחת רוח אמיתי.
לא היה לאברהם אבינו רב שילמדהו את התורה, אבל אומרים חז"ל שנעשה לו נס מופלא, ונעשו שתי כליותיו של אברהם כשני חכמים והיו מבינות אותו ויועצות אותו ומלמדות אותו חכמה. ומתוך אותה חכמה ותבונה שה' נתן בו זכה להשיג את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה, וכן את כל המצוות כולן, הן את אלו שמן התורה והן את אלו שמדרבנן, ולקיימן. וכך מובא בגמרא – שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה ואפילו עירובי תבשילין שאינם אלא מדרבנן, שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיותורותי". וממה שנאמר "תורותי" בלשון רבים,שתי תורות, משמע שלמד אברהם אבינו ושמר הן את התורה שבכתב והן את התורה שבעל פה.
מכיוון שאברהם אבינו היה הראשון שהתמסר בכל כוחו ללמוד את התורה הקדושה, לכן זכה גם להיות הראשון מבריאת העולם שנתן לו הקב"ה את המצווה הנפלאה והנשגבה – מצוות המילה, כמסופר בסיום פרשתנו שבהיות אברהם אבינו בן תשעים ותשע שנה נגלה אליו הקב"ה וציווהו: "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם, זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, המול לכם כל זכר".
כלומר, שתי מצוות אלו – לימוד התורה ומצות המילה – קשורות ותלויות זו בזו, ורק מי שיש בו את האחת יכול לזכות אף לחברתה. ומכיוון שאברהם אבינו היה הראשון בעולם שזכה לתורה כנ"ל, לכן גם היה הראשון בעולם שזכה למצות המילה.
ובזה יבואר מה שנאמר בספר משלי: "יצפון לישרים תושיה, מגן להולכי תום".
"ישרים" – אלו הם האבות הקדושים ובראשם אברהם אבינו, שנקראו כן על שם שעבדו את בוראם ביושר ובתמימות.
"תושיה"– זוהי התורה הקדושה הנקראת כן מפני שהיא מתשת את כוח הרע שבאדם.
"הולכי תום"– הם אלו שזכו למצוות המילה, כיוון שרק כשהאדם נימול הוא נעשה תמים ושלם, כמו שאמר הקב"ה לאברהם: "התהלך לפני והיה תמים" ומפרש רש"י: התהלך לפני במצוות מילה, ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני.
אם כן, פירוש הפסוק היא: בזכות שאברהם אבינו (הנקרא "ישר") עסק בתורה הקדושה (הנקראת "תושיה"), נתן לו הקב"ה את מצות המילה (בחינת "הולכי תום") כדי להגן עליו מכל נזק.
על פסוק זה מבואר במדרש: "זה שאמר הכתוב 'יצפון לישרים תושיה מגן להולכי תום'. מהו 'יצפון לישרים תושיה'? עד שלא נברא העולם צפן הקב"ה התורה עד שבא אברהם וקיימה, שנאמר: 'עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותיחוקותי ותורתי'. אמר רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן, תשע מאות ושמונים דור קיפל הקב"ה בשביל ליתן המילה לאברהם, שנאמר: 'זכר לעולם בריתו דבר ציוה לאלף דור', והרי לא נתנה אלא לעשרים דור – מאדם עד נח עשרה, מנח עד אברהם עשרה, הרי עשרים – ונתנה לאברהם".
והיינו כי באמת הא בהא תליא, ובגלל שאברהם אבינו היה הראשון שעסק בתורה הקדושה וקיימה כהלכתה, לכן זכה שהקב"ה עשה הכל כדי לתת לו את מצות המילה.
לפי האמור, שמצוות לימוד התורה ומצוות המילה קשורות ותלויות זו בזו, יובן מה שמבואר בגמרא:
לדעת רבי מה שנאמר: "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" חוזר על מצוות המילה – שאלמלא היא לא נתקיימו שמים וארץ.
לדעת רבי אליעזר פסוק זה חוזר על לימוד התורה – שאלמלא הוא לא נתקיימו שמים וארץ.
ובאמת אין כאן מחלוקת כלל ושניהם אמת, כי התורה והמילה תלויות זו בזו, וזה בלא זה אינו שייך, וממילא על שתיהן יחד עומד העולם, ואלמלא שתיהן לא נתקיימו שמים וארץ.
מכל האמור למדים אנו, שדווקא על ידי לימוד התורה מתוך עמל ויגיעה יכול האדם לזכות לשמירת הברית בקדושה ובטהרה, כי יש כוח גדול בתורה הקדושה להתיש את כוח היצר הרע ותאוותיו המגונות. וכן על ידי שמחשבתו של אדם טרודה בדברי התורה הקדושה אין היא פנויה לחשוב בדברים בטלים ומחשבות זרות המביאות את האדם לפגום בקדושתו, כדברי הרמב"ם: "יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה".
ובפרט על ידי העמל בלימוד התורה שבעל פה – משנה, גמרא והלכה – יוכל האדם לזכות לקדושה נפלאה, כדברי רבי יוחנן בגמרא:לא כרת הקב"ה ברית עִם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל". והיינו שעל ידי לימוד התורה שבעל פה יזכה האדם גם לקדושת הברית.
מאידך, אם חלילה חסרה באדם קדושת המילה הוא לא יוכל בשום אופן לזכות לתורה. ולכן אמר רבי יוחנן: "עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה" כיוון שהוא ערל, ואסור בשום פנים ואופן ללמוד את התורה במצב שכזה.
אנו מוצאים רמז לכך: ב"תלמוד בבלי" ישנן שלושים ושש מסכתות של גמרא (מבלי להחשיב את מסכת "שקלים" שהיא מה"תלמוד ירושלמי", וכן את מסכת "תמיד" שחלק גדול ממנה מורכב ממשניות בלבד ללא גמרא), ואם נכפיל את שלושים ושש מסכתות אלו בשבע עשרה פעמים – כמספר תיבת "טוב", שהרי "אין טוב אלא תורה" – נקבל את מספרה של תיבת "ברית", ללמדנו שעל ידי העסק והעמל בלימוד שלושים ושש מסכתות הש"ס ניתן לזכות לקדושת הברית בשלמות.
מסופר במדרש שפעם אחת אמר עקילס(אונקלוס) לדודו אדריינוס המלך: 'רוצה אני להתגייר ולהיעשות ישראל'. אמר לו: 'לאומה זו אתה מבקש? כמה בזיתי אותה, כמה הרגתי אותה, לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב? מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר?' אמר לו: 'הקטן שבהם יודע היאך ברא הקב"ה את העולם, מה נברא ביום ראשון, ומה נברא ביום שני, כמה יש משנברא העולם, ועל מה העולם עומד, ותורתן אמת'. אמר לו: 'לך ולמד תורתן ואל תמול.' אמר לו עקילס: 'אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל, שכן כתוב: מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי'.
ועלינו לשים על לב שלא רק מי שערל ממש אינו יכול לזכות להשיג את התורה, אלא גם מי שנימול כשהיה תינוק אך בהמשך חייו לא שמר די הצורך על קדושתו, אף הוא אינו יכול להשיג באמת את התורה הקדושה. וכדי לזכות להשיג השגות עליונות בתורה, חובה על האדם להתאמץ בכל כוחו להתרחק מכל פגם ולקדש את עיניו, אזניו, פיו וכל שאר אבריו בקדושה נפלאה.
