WhatsApp

תיקון הפרנסה - פרשת המן

בבית המדרש המאיר לארץ

פרשת המן

פרשת המן עם תיקון לפרנסה

ניתן למלא עד 3 שמות בטופס. למסירת שמות נוספים ניתן למלא את הטופס פעם נוספת.
שותפות עבור כל שם בסך 180 ₪, להפצת תורת אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א. ברוכים תהיו!

לעמותה אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה

בחרו את מספר השמות למסירה לתיקון הפרנסה:
פרטי המקדיש:
פרטי אשראי:

כל מה שצריך לדעת על פרשת המן – סגולה לפרנסה

כל מי שזוכה לדבוק בצדיקי האמת שבדור, וללכת אחר עצתם ולציית לכל הוראותיהם בתמימות, הרי הוא דבוק בהקב"ה ממש, כפי שדרשו חז"ל (כתובות קיא, ב) את הנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" (דברים ד, ד) על כל מי שדבק בתלמידי חכמים אשר "מעלה עליו הכתוב כאילו מִדבק בשכינה", ומאחר שדבוק הוא בהקב"ה הרי אין מאושר ממנו בעולם, ולא יחסר לו כל טוב הן בגשמיות והן ברוחניות, ויזכה לשפע של ברכה והצלחה ובריאות ופרנסה טובה, וכל מילי דמיטב.

(אמרי נועם שמות עמוד קיג פרשת בא מאמר ה)

כיון שאדם מבין 'דכולא קמיה כלא ממש חשיב' ומי שנמצא מעליו זה רק ה' יתברך – הוא לא צריך לפנות לאף אחד אחר בעולם אלא רק אליו יתברך באופן ישיר וללא 'מתווכים', ולכן תיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר את התפילה בלשון נוכח – 'אתה חונן', 'אתה בחרתנו', 'שמע קולנו', 'ברך עלינו' וכו', לרמוז לך שאתה לא צריך אף אחד אחר אלא תפנה ישירות אליו יתברך כי הוא מאזין לך. אתה יכול לבקש מה' – 'תן לי פרנסה!' והוא יתן לך, אתה לא צריך לקבל סיוע לא משר האוצר, לא ממנהל הבנק ולא מפקיד כזה או אחר, אתה לא צריך אף אחד, אם תבקש מה' הוא יביא לך את הפרנסה עד הבית.

ואם אתה רואה שה' לא נותן לך את מבוקשך, זה משום שאתה 'בנית' מסביבך מחיצות ומניעות – בזה שאתה תולה בטחונך בקשרים שיש לך עם שר פלוני או עם סיעה פלונית וכדומה, אתה יוצר מחיצה שמונעת ממך לקבל את השפע ישירות מאתו יתברך, כי ה' לא אוהב שמשתפים שם שמים ודבר אחר, לכן כשעם ישראל ביקשו משמואל הנביא שימליך עליהם מלך, הורע הדבר בעיניו, הוא לא הבין 'לשם מה הם צריכים מלך, הרי יש להם את בורא עולם?!' – "ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך… כי אותי מאסו ממלוך עליהם" (שמואל־א ח, ז) בקשה זו ציערה מאוד את ה' משום שבזה נוצרה חציצה בינו לבין בני ישראל.

(בצור ירום יד)

פרשת המן
סגולת פרשת המן – תיקון הפרנסה – כל המידע >>

מהי פרשת המן?

פרשת המן היא פרשה בתורה, המהווה חלק מפרשת בשלח שבספר שמות (פרק ט"ז, פסוקים ד'-ל"ו). בפרשה זו מסופר על נס ירידת ה'מן' מהשמיים, כמזון לבני ישראל, במשך ארבעים שנות מסעותיהם במדבר, בדרכם ממצרים אל ארץ ישראל.

מהו המקור למנהג אמירת פרשת המן?

מנהג קריאת פרשת המן אינו מופיע בתלמוד, אך הוא מובא בדברי כמה מרבותינו ה'ראשונים' (ה'פרישה', התשב"ץ, וה'מנהיג'), בשם ה'ירושלמי [מסכת] ברכות'.

ואף שבתלמוד הירושלמי שלפנינו לא ניתן למצוא זאת, אך כנראה שלפניהם היו גירסאות קדומות של ה'ירושלמי', שבהן הובא המנהג.

המנהג הובא בספרי ההלכה, הטור והשולחן ערוך, בתחילת סדר השכמת הבוקר (אורח חיים, סימן א'). ובלשונם: 'טוב לומר פרשת המן בכל יום', כאשר הכוונה לומר זאת קודם התפילה, בין פרשיות הקרבנות. אך למעשה המנהג לומר זאת לפני התפילה לא התקבל, כיון שמקפידים (ע"פ הזהר) שלא לבקש צרכים גשמיים קודם התפילה. אף האמירה לאחר התפילה לא התקבלה בפועל בכל תפוצות ישראל.

מה הטעם למנהג של אמירת תפילת המן?

רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף ביאר את הטעם לקריאת פרשה זו: 'כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה'.

כלומר: קריאת פרשת המן, וההתבוננות בעניין ירידת המן לבני ישראל במדבר, באופן של 'המרבה לא העדיף, והממעיט לא החסיר', באה לחיזוק האמונה והביטחון של כל יהודי בכך שכל פרנסתו ומזונותיו תלויים רק בחסדיו הרבים והשגחתו הפרטית של בורא העולם, ה'זן ומפרנס לכל' (כנוסח ברכת המזון), וגם בהשתדלות גדולה לא ניתן להרוויח יותר ממה שנקצב לכל אחד משמיים.

בספר עמק הברכה של רבי אברהם הלוי הורוביץ (אבי השל"ה) כתב שטוב לכוון כוונה זו במחשבה, בעת אמירת הפרשה.

כמו כן כתב ה'מגן אברהם' (סימן א', ז'), על פי דברי רבינו בחיי (בפרשת צו, בקשר לאמירת פרשיות הקרבנות), שאין די באמירת הפסוקים בלבד, אלא יש לבארם ולהבינם היטב, כדי להתבונן ולהכיר בנפלאות הבורא.

מתי קוראים את פרשת המן לפרנסה?

המנהג המקובל המובא בספרי הראשונים והפוסקים הוא לקרוא את פרשת המן מדי יום (במקור היה נהוג לקוראה לפני תפילת שחרית, ובהמשך העבירו זאת לאחרי סיום תפילת שחרית). 

נוסף לכך, נתפשט המנהג אצל רבים לקרותה מדי שנה, ביום שלישי של שבוע פרשת בשלח, כסגולה בדוקה ומנוסה להתברך בפרנסה. סגולה זו מיוחסת מפי השמועה לאדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב (ה'תק"ה-ה'תקע"ה, 1745-1815), שעסק רבות בדרשותיו בעיון בפרשת המן ועמקי משמעותה.

האם ניתן לקרוא את פרשת המן בשבת?

אכן, הפוסקים (עולת תמיד, מגן אברהם) כתבו שעל אף שהמן לא ירד בשבת, ניתן לקרוא את פרשת המן בשבת. אך לענין התפילות והבקשות על הפרנסה יש שכתבו שלא לאומרן בשבת.

מהי הסגולה לפרנסה בקריאת פרשת המן?

קריאת הפרשה מיועדת לחיזוק האמונה בכך שהפרנסה תלויה רק בחסדי הבורא והשגחתו הפרטית. בנוסף, מקובל כי קריאת פרשת המן היא סגולה מיוחדת לפרנסה, ובלשון רבינו בחיי (שמות ט"ז, ט"ז): 'וקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות'.

האם יש לקרוא את פרשת המן 'שניים מקרא ואחד תרגום'?

רבים מקפידים לקרוא את פרשת המן באופן של 'שניים מקרא ואחד תרגום' (= קוראים כל פסוק פעמיים, ואחר כך את תרגומו בארמית). ואכן כך כתב רבי אליהו הכהן (ה'תי"ט-ה'תפ"ט, 1659-1729) בספרו 'שבט מוסר': 'מצאתי בדברי מקובלים, שסגולת פרשת המן, לאומרה שניים מקרא ואחד תרגום'.

מהן התפילות שנהוג לומר בעת קריאת תפילה המן לפרנסה?

במהלך השנים נתפשט המנהג לצרף לקריאת פרשת המן תפילות שונות שתוקנו כבקשה על הפרנסה תפילות אלו נדפסו בכל הסידורים בהם הובאה פרשת המן, ומקורן בספרי הקדמונים.

וכפי שכתב השל"ה הקדוש שזוהי עת רצון מיוחדת להתפלל בעת ההיא על אותם הענינים והתפלה מרוצה ומקובלת. וכן כתב בעל 'סדר היום' שיש להתפלל ולהתחנן לה' בעת אמירת פרשת המן, שיזמין פרנסה לכל עמו ישראל, ופרנסתו ופרנסת אנשי ביתו בכללם.

מה המעלה המיוחדת בהשתתפות ב'פרשת המן ותיקון הפרנסה' של בית המדרש המאיר לארץ?

בית המדרש המאיר לארץ מעניק את האפשרות לכל אחד ואחת להשתתף בסגולה המיוחדת של פרשת המן ותיקון הפרנסה המתקיימת בבית המדרש מדי שנה ביום שלישי בשבוע פרשת בשלח, בראשות מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א. במעמד המסוגל יזכיר הרב כל שם ושם מהנרשמים ויתפלל עבורם לברכה מיוחדת בפרנסתו ופרנסת בני ביתם, מתוך הרחבה ושפע בכל המצטרך.

איך נרשמים לתיקון הפרנסה?

ממלאים את השמות ופרטי האשראי בטופס המצורף.

כמה שמות ניתן למסור?

ניתן למסור עד 3 שמות בטופס. למסירת שמות נוספים ניתן למלא טופס חדש.

מהו סכום השותפות?

סכום השותפות עבור כל שם הוא 180 ₪, להפצת תורת אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א. לעמותה אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה.

למסירת השמות לתיקון לחצו כאן

פרשת המן לקריאה - נוסח מלא להורדה

קודם פרשת המן יאמר יהי רצון זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָֽתְךָֽ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶֽךָ כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה.

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִֽנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתֽוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא:
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה הָא אֲנָא מָחֵית לְכוֹן לַחְמָא מִן שְׁמַיָּא וְיִפְּקוּן עַמָּא וְיִלְקְטוּן פִּתְגַּם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ בְּדִיל דַּאֲנַסִּנּוּן הַיְהָכוּן בְּאוֹרָֽיְתִי אִם לָא:

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם | יֽוֹם:
וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה וִיתַקְּנוּן יָת דִּי יַיְתוּן וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין עַל דִּי יִלְקְטוּן יוֹם יוֹם:

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַֽהֲרֹ֔ן אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהֹוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
וַאֲמַר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַמְשָׁא וְתֵידְעוּן אֲרֵי יְיָ אַפִּיק יָֽתְכֽוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תַלִּ֖ינוּ עָלֵֽינוּ:
וּבְצַפְרָא וְתֶחֱזוּן יַת יְקָרָא דַייָ כַּד שְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי יַת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן עַל מֵימְרָא דַייָ וְנַחְנָא מָא אֲרֵי אִתְרַעַמְתּוּן עֲלָנָא:

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהֹוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶֽאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֨קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהֹוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹֽא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּֽתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָֽה:
וַאֲמַר מֹשֶׁה בִּדְיִתֵּין יְיָ לְכוֹן בְּרַמְשָׁא בִּשְׂרָא לְמֵיכַל וְלַחְמָא בְצַפְרָא לְמִשְׂבַּע כַּד שְׁמִיעָן קֳדָם יְיָ יַת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן דִּי אַתּוּן מִתְרַעֲמִין עֲלוֹהִי וְנַחְנָא מָא לָא עֲלָנָא תֻּרְעֲמוּתְכוֹן אֱלָהֵין עַל מֵימְרָא דַייָ:

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַֽהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כָּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּֽתֵיכֶֽם:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵימַר לְכָל־כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל קְרִיבוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי שְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי יַת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן:

וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַֽהֲרֹן֙ אֶל־כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּֽעָנָֽן:
וַהֲוָה כַּד מַלִּיל אַהֲרֹן עִם כָּל־כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאִתְפְּנִיּוּ לְמַדְבְּרָא וְהָא יְקָרָא דַייָ אִתְגְּלִי בַּעֲנָנָא:

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
וּמַלִּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר:

שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־תְּלוּנֹּת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֨יִם֙ תֹּֽאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
שְׁמִיעַ קֳדָמַי יַת תֻּרְעֲמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַלֵּיל עִמְּהוֹן לְמֵימַר בֵּין שִׁמְשַׁיָּא תֵּיכְלוּן בִּשְׂרָא וּבְצַפְרָא תִּשְׂבְּעוּן לַחְמָא וְתֵידְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן:

וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּֽחֲנֶֽה:
וַהֲוָה בְרַמְשָׁא וּסְלֵיקַת שְׂלָיו וַחֲפַת יַת מַשְׁרִיתָא וּבְצַפְרָא הֲוַת נְחָתַת טַלָּא סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא:

וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־הָאָֽרֶץ:
וּסְלֵיקַת נְחָתַת טַלָּא וְהָא עַל אַפֵּי מַדְבְּרָא דַּעְדַּק מְקַלַּף דַּעְדַּק כְּגִיר כִּגְלִידָא עַל אַרְעָא:

וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָֽדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה:
וַחֲזוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמָרוּ גְּבַר לַאֲחוּהִי מַנָּא הוּא אֲרֵי לָא יְדָעוּ מָא הוּא וַאֲמַר מֹשֶׁה לְהוֹן הוּא לַחְמָא דִּי יְהַב יְיָ לְכוֹן לְמֵיכָל:

זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַֽאֲשֶׁ֥ר בְּאָֽהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ:
דֵּין פִּתְגָּמָא דִּי פַקִּיד יְיָ לְקוּטוּ מִנֵּיהּ גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵיהּ עֻמְרָא לְגֻלְגַּלְתָּא מִנְיַן נַפְשָׁתֵיכוֹן גְּבַר לְדִי בְמַשְׁכְּנֵיהּ תִּסְּבוּן:

וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט:
וַעֲבָדוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְקָטוּ דְּאַסְגֵּי וּדְאַזְעָר:

וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ:
וְכָלוּ בְעֻמְרָא וְלָא אוֹתַר דְּאַסְגֵּי וּדְאַזְעַר לָא חַסָר גְּבַר לְפוּם מֵיכְלֵיהּ לְקָטוּ:

וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְהוֹן אֱנָשׁ לָא יַשְׁאַר מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא:

וְלֹא־שָֽׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּֽוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה:
וְלָא קַבִּילוּ מִן מֹשֶׁה וְאַשְׁאָרוּ גַבְרַיָּא מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא וּרְחֵישׁ רִיחֲשָׁא וּסְרִי וּרְגַז עֲלֵיהוֹן מֹשֶׁה:

וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס:
וּלְקָטוּ יָתֵיהּ בִּצְפַר בִּצְפַר גְּבַר לְפוּם מֵיכְלֵיהּ וּמָא דְמִשְׁתְּאַר מִנֵּיהּ עַל אַפֵּי חַקְלָא כַּד חֲמָא עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא פָּשָׁר:

וַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֨חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָֽאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֨אוּ֙ כָּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה:
וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְקָטוּ לַחְמָא עַל חַד תְּרֵין תְּרֵין עֻמְרִין לְחָד וַאֲתוֹ כָּל־רַבְרְבֵי כְנִשְׁתָּא וְחַוִּיאוּ לְמֹשֶׁה:

וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־קֹ֛דֶשׁ לַֽיהֹוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־הַבֹּֽקֶר:
וַאֲמַר לְהוֹן הוּא דִּי מַלִּיל יְיָ שְׁבָתָא שְׁבַת קֻדְשָׁא קֳדָם יְיָ מְחָר יַת דִּי אַתּוּן עֲתִידִין לְמֵיפָא אֱפוּ וְיַת דִּי אַתּוּן עֲתִידִין לְבַשָּׁלָא בַּשִּׁילוּ וְיַת כָּל־מוֹתָרָא אַצְנָעוּ לְכוֹן לְמַטָּרָא עַד צַפְרָא:

וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה בּֽוֹ:
וְאַצְנָעוּ יָתֵיהּ עַד צַפְרָא כְּמָא דִי פַּקִּיד מֹשֶׁה וְלָא סְרִי וְרִיחֲשָׁא לָא הֲוָה בֵיהּ:

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה:
וַאֲמַר מֹשֶׁה אִכְלוּהִי יוֹמָא דֵין אֲרֵי שַׁבְּתָא יוֹמָא דֵין קֳדָם יְיָ יוֹמָא דֵין לָא תַשְׁכְּחֻנֵּיהּ בְּחַקְלָא:

שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ:
שִׁתָּא יוֹמִין תִּלְקְטֻנֵּיהּ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא לָא יְהֵי בֵיהּ:

וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָֽצְא֥וּ מִן־הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ:
וַהֲוָה בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה נְפָקוּ מִן עַמָּא לְמִלְקָט וְלָא אַשְׁכָּחוּ:

וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֨נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְו‍ֹתַ֖י וְתֽוֹרֹתָֽי:
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה עַד אֵימָתַי אַתּוּן מְסָֽרְבִֽין לְמִטַּר פִּקּוּדַי וְאוֹרָיָתָי:

רְא֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֘ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ| אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי:
חֲזוֹ אֲרֵי יְיָ יְהַב לְכוֹן שַׁבְּתָא עַל כֵּן הוּא יָהֵיב לְכוֹן בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה לְחֵים תְּרֵין יוֹמִין תִּיבוּ אֱנָשׁ תְּחוֹתוֹהִי לָא יִפּוֹק אֱנָשׁ מֵאַתְרֵיהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:

וַיִשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי:
וְנָחוּ עַמָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:

וַיִּקְרְא֧וּ בֵית־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ:
וּקְרוֹ בֵית יִשְׂרָאֵל יָת שְׁמֵיהּ מַנָּא וְהוּא כְּבַר זְרַע גִּדָּא חִוָּר וְטַעְמֵיהּ כְּאִסְקְרִיטַוָּן בִּדְבָשׁ:

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֨מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן| יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶֽאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהֽוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
וַאֲמַר מֹשֶׁה דֵּין פִּתְגָּמָא דִּי פַקִּיד יְיָ מְלֵי עֻמְרָא מִנֵּיהּ לְמַטָּרָא לְדָרֵיכוֹן בְּדִיל דְּיֶחֱזוּן יַת לַחְמָא דִּי אוֹכֵילִית יָֽתְכֽוֹן בְּמַדְבְּרָא בְּאַפָּקוּתִי יָֽתְכֽוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַֽהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן סַב צְלוֹחִית חֲדָא וְהַב תַּמָּן מְלֵי עֻמְרָא מַנָּא וְאַצְנַע יָתֵיהּ קֳדָם יְיָ לְמַטָּרָא לְדָרֵיכוֹן:

כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַֽהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָֽעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת:
כְּמָא דִי פַּקִּיד יְיָ לְמֹשֶׁה וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא לְמַטָּרָא:

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲכָלוּ יַת מַנָּא אַרְבְּעִין שְׁנִין עַד דְּעָאלוּ לְאַרְעָא יְתֵיבְתָּא יַת מַנָּא אֲכָלוּ עַד דַּאֲתוֹ לִסְיָפֵי אַרְעָא דִכְנָעַן:

וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָֽאֵיפָ֖ה הֽוּא:
וְעֻמְרָא חַד מִן עַשְׂרָא בִּתְלַת סְאִין הוּא:

ואחר כך יאמר תפילה זו:
אַתָּה הוּא יְהֹוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, הָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל־צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלָתָם לֹא בָֽלְתָֽה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק כָּל־צָרְכֵינוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְּרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָֽדְךָֽ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָּשָׂר וָדָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל־מַחְסוֹרֵנוּ וְתַזְמִין לָנוּ כָּל־צָרְכֵינוּ לְכֹל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחֲסוֹרֵנוּ, וּלְכֹל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵּי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל־עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵּי מִחְיָתֵנוּ מִיָּֽדְךָֽ הַטּוֹבָה וְהָֽרְחָבָֽה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקוֹצֵר חֲסָדֵינוּ וּמִזְּעֵיר גְּמוּלוֹתֵינוּ. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָֽדְךָֽ וְלֹא בִידֵי בָּשָׂר וָדָם:

הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ