תיקון הפרנסה - פרשת המן

כל מי שזוכה לדבוק בצדיקי האמת שבדור, וללכת אחר עצתם ולציית לכל הוראותיהם בתמימות, הרי הוא דבוק בהקב"ה ממש, כפי שדרשו חז"ל (כתובות קיא, ב) את הנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם" (דברים ד, ד) על כל מי שדבק בתלמידי חכמים אשר "מעלה עליו הכתוב כאילו מִדבק בשכינה", ומאחר שדבוק הוא בהקב"ה הרי אין מאושר ממנו בעולם, ולא יחסר לו כל טוב הן בגשמיות והן ברוחניות, ויזכה לשפע של ברכה והצלחה ובריאות ופרנסה טובה, וכל מילי דמיטב.

(אמרי נועם שמות עמוד קיג פרשת בא מאמר ה)

כיון שאדם מבין 'דכולא קמיה כלא ממש חשיב' ומי שנמצא מעליו זה רק ה' יתברך – הוא לא צריך לפנות לאף אחד אחר בעולם אלא רק אליו יתברך באופן ישיר וללא 'מתווכים', ולכן תיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר את התפילה בלשון נוכח – 'אתה חונן', 'אתה בחרתנו', 'שמע קולנו', 'ברך עלינו' וכו', לרמוז לך שאתה לא צריך אף אחד אחר אלא תפנה ישירות אליו יתברך כי הוא מאזין לך. אתה יכול לבקש מה' – 'תן לי פרנסה!' והוא יתן לך, אתה לא צריך לקבל סיוע לא משר האוצר, לא ממנהל הבנק ולא מפקיד כזה או אחר, אתה לא צריך אף אחד, אם תבקש מה' הוא יביא לך את הפרנסה עד הבית.

ואם אתה רואה שה' לא נותן לך את מבוקשך, זה משום שאתה 'בנית' מסביבך מחיצות ומניעות – בזה שאתה תולה בטחונך בקשרים שיש לך עם שר פלוני או עם סיעה פלונית וכדומה, אתה יוצר מחיצה שמונעת ממך לקבל את השפע ישירות מאתו יתברך, כי ה' לא אוהב שמשתפים שם שמים ודבר אחר, לכן כשעם ישראל ביקשו משמואל הנביא שימליך עליהם מלך, הורע הדבר בעיניו, הוא לא הבין 'לשם מה הם צריכים מלך, הרי יש להם את בורא עולם?!' – "ויאמר ה' אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך… כי אותי מאסו ממלוך עליהם" (שמואל־א ח, ז) בקשה זו ציערה מאוד את ה' משום שבזה נוצרה חציצה בינו לבין בני ישראל.

(בצור ירום יד)