הנה מצינו כיום מינים ממינים שונים המצופים בסוכר, כגון: שקדים, אגוזים קשיו, בוטנים וכדו', בכגון זה יש לברך עליהם כברכתם ולא כברכת הציפוי שעליהם. ופשוט שישנם סוגים הטעונים בדיקה מתולעים כאשר ראינו זה כמה פעמים, ובשעה שעוטפים אותם בסוכר אין יכול תמיד להפרידם, וכן יש חשש איסור באכילה זו, ולכן יש לחקור לבל נכשל באאכילת איסור ב"מ.
מקור: כ"כ בשיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף סק"ג), וכן המנהג. וכ"פ האליה רבה (ס"ק יז). והבאר היטב (ס"ק יט). ועיין בשו"ת מעט מים לר' אברהם הכהן מחכמי סאלוניקי (סי' כ אות טו) שכתב, שהוא הדין בכל מיני פירות המחופין שמברך כברכת הפרי, דכלל זה נקוט בידך דחיפוי זה לא מעלה ולא מוריד. עיי"ש. וכ"כ במשנה ברורה (סי' רד ס"ק נא), וז"ל: שקדים המחופין בצוקע"ר אף שהם מחופין לגמרי מברך בפה"ע דאף שצוקע"ר הרבה מהפרי, הפרי עיקר. ע"כ.
