מברך ברכת שהכל ניהיה בדברו אך לא יברך ברכה אחרונה כלל.
בהרחבה:
הגר"ש קלוגר בספר החיים פסק שאין לברך כלל על ביצה חיה דהוי שלא כדרך אכילה. וכ"כ בעל חות יאיר במקור חיים (סי' רד ס"ח), שא"צ לברך עליה. אמנם יש להעיר על דבריו מדברי התוס' שבת (קמג: ד"ה הלכה) כתבו, שדרך לגמוע ביצה חיה. ע"ש. א"כ שפיר מברכינן עליה.
מקור: ומבואר בחידושי דינים מרבני ירושלים שנת רס"ט (סי' ד), בשם מהר"י מטריל, שמברך עליה שהכל. ואף שאינו נהנה בטעם הביצ,ה הוא נהנה מן המזון שבה. והובא להלכה בדברי הגאון החיד"א בספרו מחזיק ברכה (סי' רד), ובחסד לאלפים (סי' רה מחודש ד). וכן העלה בשו"ת מהרש"ם (ח"ו חיו"ד סי' פח) ד"ה ובדין. וכ"כ הגאון אור שמח (פ"ח מהל' טומאת אוכלין הל' יג). וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק י (סי' מב אות ד).
