ברכה על אבטיח

חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת. על כל פירות האדמה והירקות, תיקנו לברך את ברכת 'בורא פרי האדמה'.

האבטיח, על אף שטעמו מתוק כפירות העץ, הוא מין צמח הגדל באדמה, ולכן אף ברכתו היא 'בורא פרי האדמה'.

אם טעה ובירך על האבטיח 'בורא פרי העץ', לא יצא ידי חובה, ועליו לחזור ולברך את הברכה הנכונה. אך אם טעה ובירך על האבטיח 'שהכל נהיה בדברו', יצא ידי חובה בדיעבד.

אף כשאוכלים אבטיח במסגרת סעודת לחם אך בתור 'קינוח', יש לברך לפני אכילתו, כיון ש'קינוח' נחשב תוספת לסעודה, ואיננו טפל ללחם. אמנם במקרה כזה אין לברך את ברכת 'בורא נפשות', כיון ש'ברכת המזון', שאותה מברכים בסיום הסעודה, כוללת את כל סוגי המאכלים.

ככל פרי, מפירות העץ או האדמה, המתחדש ואינו קיים בשוק במשך כל השנה, אף על אבטיח יש לברך בכל פעם לפני אכילתו הראשונה בעונה את ברכת 'שהחיינו'.

על מיץ האבטיח, גם אם יצא מעצמו ללא סחיטה, יש לברך לפני שתייתו 'שהכל נהיה בדברו'.

באכילת גרעיני אבטיח: אם מוציאים את הגרעינים מהאבטיח באופן ביתי, ואוכלים רק אותם, ללא ציפוי הפרי שעליהם, יש לברך 'שהכל נהיה בדברו', כיון שנחשבים חלק שולי בצמח ביחס לפרי. אך על גרעיני אבטיח קנויים, שנעשים מאבטיחים המגודלים במיוחד עבור הגרעינים, יש לברך 'בורא פרי האדמה'.