דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
לפני האכילה: 'בורא מיני מזונות'.
אחרי האכילה: 'על המחיה'.
לפני אכילת בורגול יש לאחוז ביד ימין את הכף עם מעט מהמאכל, ולברך:
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי, אֱ-לֹוהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'.
לאחר סיום הארוחה – אם אכל (מהבורגול בפני עצמו, או בצירוף מאכלים אחרים שברכתם האחרונה זהה) כמות של לפחות כ-27 גרם ומעלה, תוך זמן פחות מ-7 וחצי דקות – מברך את ברכת 'על המחיה' ('ברכה מעין שלוש'):
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּדֶה,
וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
רַחֵם אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
(בשבתות ובמועדים מוסיפים כאן כמפורט:
בשבת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה. בראש חודש: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה.
ב'שלושת הרגלים' ובחול המועד : וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם –
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה / חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה / חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה / שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה
– בְּיוֹם טוֹב (בחול המועד: בְּיוֹם) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש השנה: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה).
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה,
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה'.
חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולמאכלים חשובים קבעו ברכה מיוחדת.
על תבשילים העשויים מגרגירים או מקמח של 'חמשת מיני דגן' (חיטה, שעורה, שיבולת-שועל, כוסמין ושיפון), קבעו לברך את ברכת 'בורא מיני מזונות'.
וכך גם על ה'בורגול' (בלשון המקרא: 'רִיפוֹת'), בין עבה ובין דק, העשוי מגרגירי חיטה שנתבשלו, יובשו ונגרסו.
וכן קבעו חז"ל שהאוכל מהם בשיעור 'כזית' (כ-27 גרם) בתוך זמן של 'כדי אכילת פרס' (כ-7 וחצי דקות), ומתחייב בברכה אחרונה, יברך את ברכת 'על המחיה' ('ברכה מעין שלוש').
אף אם אוכל מתבשיל שברכתו מזונות בכמות שמעל 'שיעור קביעות סעודה' (כ-216 גרם ומעלה), יברך 'מזונות' ו'על המחיה'. זאת בשונה מהדין באכילת מאפים שברכתם מזונות, שבקביעת סעודה עליהם נחשבים כלחם.
גם כאשר הבורגול (הדק) עובר רק השריה בהכשרתו לאכילתו, כמו בסלט בורגול ('טאבולה'), ברכתו היא 'מזונות' ולא 'בורא פרי האדמה', שכן גרגירי הבורגול עוברים בישול כבר בשלבי הייצור, לפני ייבושם וגריסתם.
כאשר מעורבים בבורגול מאכלים נוספים כירקות או בשר וכדומה, ואפילו אם הם רוב הכמות, יברך על הבורגול ויפטור בכך גם את השאר, שכן מיני 'מזונות' (מחמשת מיני דגן) נחשבים תמיד כעיקר ביחס לשאר המאכלים המעורבים בהם.
אולם, כאשר במאכלים הנוספים המוגשים עם הבורגול יש חתיכות גדולות במיוחד, או שאינן מעורבות ממש בתבשיל, ואינם באים רק כתוספת הטפלה לבורגול, יברך עליהן בנפרד את ברכתם.
