דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
ברכה ראשונה: 'בורא מיני מזונות'.
ברכה אחרונה: 'על המחיה'.
לפני אכילת חטיף ביסלי, יש לאחוז מעט ביד ימין, ולברך:
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'.
לאחר סיום הארוחה - אם אכל (מהביסלי בפני עצמו או בצירוף מאכלים אחרים שברכתם האחרונה זהה) בכמות של כ-27 גרם ומעלה, ובתוך פחות מ-7 וחצי דקות - יש לברך את ברכת 'על המחיה' ('ברכה מעין שלוש'):
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּדֶה,
וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
רַחֵם אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
(בשבתות ובמועדים מוסיפים כאן:
בשבת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה. בראש חודש: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה.
ב'שלושת הרגלים' ובחול המועד : וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם –
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה / חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה / חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה / שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה
– בְּיוֹם טוֹב (בחול המועד: בְּיוֹם) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש השנה: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה).
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה'.
ברכה על מאכלים מחמשת מיני דגן
חז"ל תיקנו לברך ברכה לפני כל אכילה, ולמיני מאכלים חשובים תיקנו ברכה מיוחדת.
על תבשילים העשויים מאחד מ'חמשת מיני דגן' (שהם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון) – קבעו לברך תמיד 'בורא מיני מזונות'.
לעומת זאת, מאפים של מיני דגן, עולים בדרגתם ונחשבים 'פת (לחם)' – שברכתה 'המוציא לחם מן הארץ', ובמצבים מסוימים נחשבים 'פת הבאה בכיסנין', שבאכילה מועטת ממנה – ברכתה 'מזונות', ובאכילה מרובה (מעל 'שיעור קביעות סעודה') – ברכתה 'המוציא'.
הגדרת וברכת ה'ביסלי'
חטיף ה'ביסלי' (ודומיו), מיוצר מאטריות בצק מקמח חיטה, העוברות טיגון בשמן עמוק, תיבול וייבוש – ולכן ברכתו 'מזונות'.
אכילה בכמות גדולה
גם אם אוכלים מהביסלי כמות גדולה שמעל 'שיעור קביעות סעודה' – הברכה נשארת תמיד 'מזונות', בשונה ממאפים רגילים העשויים מבצק של 'מיני דגן' עם שמן הנחשבים 'פת הבאה בכיסנין' – מכיוון שהביסלי עובר טיגון בשמן עמוק, הנחשב כבישול.
וסיבה נוספת לכך, שבכל חתיכת 'ביסלי' יש פחות משיעור 'כזית' (27 גרם), ולכן גם אם הביסלי היה נעשה באמצעות אפייה, דינו כדבר שאין בו 'צורת פת' כלל, שלעולם ברכתו 'מזונות'.
טעות בברכה
בדיעבד, גם אם בירך על הביסלי 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל נהיה בדברו', יצא ידי חובה.
ביסלי כשר לפסח
גם על 'ביסלי כשר לפסח', המיוצר מקמח מצה – יש לברך 'בורא מיני מזונות'.
מוצרי ביסלי מקמח תירס
יש להבחין שקיימים בשוק גם חטיפי 'ביסלי' העשויים מקמח תירס ('ביסלי דק', 'אח של ביסלי', וכדומה), שאינו נחשב מ'חמשת מיני דגן' – וברכתם 'שהכל נהיה בדברו' ו'בורא נפשות'.
ביסלי בתוך הסעודה
גם האוכל ביסלי בתוך סעודת לחם – מברך עליו את ברכתו, זאת בגלל שהביסלי נאכל כחטיף ולא כאחד ממאכלי הסעודה הטפלים ללחם, ומאידך גם אינו יכול להיפטר בברכת הפת (בשונה ממאפי דגן אחרים המוגשים כקינוח), בגלל שחתיכותיו קטנות משיעור 'כזית' ונחשב שאין עליו 'צורת פת' כלל.
