דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
לפני האכילה: 'שהכל נהיה בדברו'. ויש אומרים: 'בורא פרי האדמה'.
אחרי האכילה (בשיעור 'כזית' ומעלה): 'בורא נפשות'.
חטיף ה'במבה' נוצר בשיטה מיוחדת בה גרגירי התירס הגרוסים נדחסים ומחוממים בחום גבוה, ולאחר מכן נחתכים לצורות קטנות, ומצופים בשכבה עבה של בוטנים טחונים ומרכיבים נוספים.
הן תירס והן בוטנים נחשבים מפירות האדמה ולכן ברכתם המקורית היא 'בורא פרי האדמה'. אך מכיון שבייצור ה'במבה' משתנה הצורה המקורית ללא היכר, כתבו פוסקים רבים שיש לברך 'שהכל נהיה בדברו'.
אולם לדעת ה'ילקוט יוסף', יש לברך 'בורא פרי האדמה'. וזאת על פי מה שבירר שחטיף ה'במבה' מיוצר מזן מיוחד של תירס המגודל במיוחד רק למטרה זו, ולכן נחשב שזו היא צורתם הרגילה.
בדיעבד, בין אם בירך 'האדמה' ובין אם בירך 'שהכל' – יצא ידי חובה לכל הדעות.
האוכל 'במבה' בתוך סעודת לחם יברך ברכה ראשונה, שכן חטיפים אינם נחשבים חלק מהסעודה. אך לא יברך ברכה אחרונה, כי ברכת המזון פוטרת את כל סוגי המאכלים.
