דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
לפני האכילה: 'שהכל נהיה בדברו'.
אחרי האכילה: 'בורא נפשות'.
לפני אכילת טורטייה מקמח תירס, יש לאחוז ביד ימין ולברך:
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ'.
לאחר סיום הארוחה – אם אכל (מהטורטייה בפני עצמה, או בצירוף מאכלים אחרים שברכתם האחרונה זהה) כמות של לפחות כ-27 גרם ומעלה, תוך פחות מ-7 וחצי דקות – מברך את ברכת 'בורא נפשות':
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים'.
חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת. במאכלים רבים הברכה משתנה בהתאם למרכיבים השונים ואופן ההכנה.
ה'טורטייה' היא סוג של לחם עגול, שטוח ודק, הדומה ל'לאפה' או 'פיתה' דקה, ומשמשת בדרך כלל כעטיפה למאכלים שונים המוכנסים לתוכה ונאכלים יחד עימה.
בשיטה המקורית נעשית הטורטייה מקמח תירס, הנחשב ממיני הקטניות, ולכן לדעת רוב הפוסקים יש לברך עליה 'שהכל' ואחריה 'בורא נפשות', כדין שאר פת קטניות. וכן הדין גם בטורטייה הנעשית מחומוס.
ואם טעה ובירך עליה 'בורא פרי האדמה', יצא ידי חובה.
אך יש לשים לב כי רוב ה'טורטיות' הנמכרות כיום בחנויות, נעשות מקמח חיטה, כפת רגילה, וברכתם שונה בהתאם.
למעבר לדין הברכה על טורטייה מקמח חיטה – לחץ כאן.
