דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
לדעה א' בפוסקים:
לפני האכילה: נטילת ידיים וברכת 'המוציא' (בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ).
אחרי האכילה (אם אכל בכמות של כ-27 גרם ומעלה, תוך פחות מ-7 וחצי דקות): ברכת המזון.
לדעה ב' בפוסקים:
לפני האכילה: ברכת 'בורא מיני מזונות' (בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת).
אחרי האכילה (אם אכל כמות של כ-27 גרם ומעלה, תוך פחות מ-7 וחצי דקות): ברכת 'על המחיה'.
ואם אוכל בכמות של 'קביעות סעודה' (216 גרם ומעלה):
לכל הדעות יש ליטול ידיים ולברך ברכת 'המוציא', ובסיום הארוחה לברך ברכת המזון.
חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת. במאכלים רבים הברכה משתנה בהתאם למרכיבים השונים ואופן ההכנה.
ה'טורטייה' היא סוג של לחם עגול, שטוח ודק, הדומה ל'לאפה' או 'פיתה' דקה, ומשמשת בדרך כלל כעטיפה למאכלים שונים המוכנסים לתוכה ונאכלים יחד עימה.
בשיטה המקורית נעשית הטורטייה מקמח תירס ואז דינה שמברכים עליה שהכל ואחריה בורא נפשות. וכן הדין גם בטורטייה הנעשית מחומוס, כדין שאר פת קטניות.
אך רוב הטורטיות הנמכרות בחנויות כיום נעשות מקמח חיטה ומים, כעיסת פת רגילה.
לרוב, הטורטייה אינה עשויה מבלילה רכה ונוזלית (כבלינצ'ס וכדומה), אלא מבלילה עבה, ממנה יוצרים כדורים קטנים, ואז מרדדים במכבש מיוחד ההופך אותם לעיגולים דקים ושטוחים.
בהתאם לנתונים אלו, כתבו פוסקים רבים (ביניהם הרב יצחק יוסף שליט"א) כי דין הטורטייה (המצויה, העשויה מקמח חיטה) כדין לחם רגיל, שיש ליטול ידיים תחילה ולברך עליו 'המוציא לחם מן הארץ', ולאחר אכילת שיעור 'כזית' ומעלה יש לברך ברכת המזון.
אמנם, לדעת פוסקים אחרים (ביניהם הרב אופיר מלכה שליט"א), דין הטורטייה כדין 'פת הבאה בכיסנין', בגלל דקותה והרגילות לאוכלה בדרך ארעי, ולכן יש לברך עליה מזונות, ואחריה 'על המחיה'. ואם אוכל בכמות של 'קביעות סעודה' (יותר כ-216 גרם), לכל הדעות יש ליטול ידיים ולברך המוציא וברכת המזון. ולכן גם לשיטת הפוסקים שברכתה מזונות, לכתחילה יש להשתדל לאכול תמיד מהטורטייה בכמות של 'קביעות סעודה (או לאוכלה בתוך סעודת לחם), כדי לצאת מכלל ספק.
ולכל הדעות, במקרה שעיסת הטורטייה הוכנה לאכילה על ידי טיגון בשמן עמוק (כמות גדולה של שמן) – ברכתה 'מזונות' ואחריה 'על המחיה', כדין פת מבושלת. אמנם אם הבצק עצמו נאפה תחילה בתנור, ורק לאחר מכן טוגנה הטורטייה בשמן (כשבכל חתיכה יש 27 גרם ומעלה), דינה כאפויה ולא כמטוגנת.
כמו כן, על טורטייה מתוקה, שנילושה בכמות משמעותית של סוכר או שמן או מיצי פירות וכדומה, וטעמם מורגש היטב, יש לברך 'מזונות' ואחריה 'על המחיה'.
