מה מברכים על מנגו

חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת. על כל פירות העץ (שגזעם רב-שנתי, למעט הגדלים על שיח וכדומה), וביניהם פרי המנגו, תיקנו לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

אך גם אם טעה ובירך על המנגו את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה' או את ברכת 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', יצא ידי חובה, ואינו צריך לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

כמו כן, אם לאחר אכילת המנגו, טעה ובירך את ברכת 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ', במקום את ברכת 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', יצא ידי חובה.

במקרה שאוכלים את המנגו בארוחה אחת עם פירות עץ נוספים, יש לברך את הברכה לפני אכילת אחד הפירות, ולפטור בכך גם את השאר.

כשאוכלים פירות עץ רגילים יחד עם פירות משבעת המינים (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, ותמרים), יש לברך את הברכה על הפרי משבעת המינים, ולפטור בכך את שאר הפירות. בנוסף, במקרה כזה אין לברך לאחר האכילה את ברכת 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', אלא את רק ברכת 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ' ('ברכה מעין שלוש'), שנתקנה לפירות שבעת המינים, כי היא פוטרת גם את אכילת שאר הפירות.

כשאוכלים מנגו כ'קינוח' לסעודת לחם, יש לברך לפני אכילת התפוח את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', כיון שה'קינוח' נחשב תוספת לסעודה, ואיננו טפל ללחם. אך אין לברך את ברכת 'בורא נפשות', כיון ש'ברכת המזון' שאותה מברכים בסיום סעודת הלחם, כוללת את כל סוגי המאכלים.

גם על תפוח מבושל או אפוי יש לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', כיון שמקובל לאוכלו גם כך.

לגבי מנגו שרוסק או נטחן, אם נותרו בו חתיכות שלא רוסקו לחלוטין, לכל הדעות יש לברך 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. ואם רוסק היטב כך שצורת הפרי המקורית כבר איננה ניכרת, לדעת ה'יביע אומר' יש לברך גם עליו 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. אך לדעת ה'אור לציון' (כדעת ה'בן איש חי') ורוב הפוסקים, יש לברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', כיון שאיננו נחשב פרי וצורתו השתנתה. אך אם נטחן ל'שייק' נוזלי, עד שניתן לשתותו על ידי קש, לכל הדעות יש לברך עליו 'שהכל'.

כמו כן על מיץ מנגו יש לברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', כדין שאר המשקאות.