ברכה על משמש

חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת. על כל פירות העץ (שגזעם רב-שנתי, למעט הגדלים על שיח וכדומה), וביניהם פרי המשמש, תיקנו לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

אך גם אם טעה ובירך על המשמש את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה' או את ברכת 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', יצא ידי חובה, ואינו צריך לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

כמו כן, אם לאחר אכילת המשמש, טעה ובירך את ברכת 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ', במקום את ברכת 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', יצא ידי חובה.

משמש הוא פרי עונתי, ולכן על אכילתו הראשונה בעונה יש לברך גם את ברכת 'שהחינו'. אך על משמש מיובש, וכן על משמש מקופסת שימורים, אין לברך שהחינו, כיון שאין חידושו ניכר.

במקרה שאוכלים את המשמש בארוחה אחת עם פירות עץ נוספים, יש לברך את הברכה לפני אכילת אחד הפירות, ולפטור בכך גם את השאר.

כשאוכלים פירות עץ רגילים יחד עם פירות משבעת המינים (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, ותמרים), יש לברך את הברכה על הפרי משבעת המינים, ולפטור בכך את שאר הפירות. בנוסף, במקרה כזה אין לברך לאחר האכילה את ברכת 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', אלא את רק ברכת 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ' ('ברכה מעין שלוש'), שנתקנה לפירות שבעת המינים, כי היא פוטרת גם את אכילת שאר הפירות.

כשאוכלים משמש כ'קינוח' לסעודת לחם, יש לברך לפני אכילת השזיף את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', כיון שה'קינוח' נחשב תוספת לסעודה, ואיננו טפל ללחם. אך אין לברך את ברכת 'בורא נפשות', כיון ש'ברכת המזון' שאותה מברכים בסיום סעודת הלחם, כוללת את כל סוגי המאכלים.

גם על משמש מיובש, מבושל או אפוי יש לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', כיון שמקובל לאוכלו גם כך.

לגבי משמש טחון, הנאכל בפני עצמו, אם נותרו בו חתיכות שלא נטחנו לחלוטין, לכל הדעות יש לברך 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. ואם רוסק היטב כך שצורת הפרי המקורית כבר איננה ניכרת, לדעת ה'יביע אומר' יש לברך גם עליו 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. אך לדעת ה'אור לציון' (כדעת ה'בן איש חי') ורוב הפוסקים, יש לברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', כיון שאיננו נחשב פרי וצורתו השתנתה.

כמו כן על מיץ משמש יש לברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', כדין שאר המשקאות.