דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
לפני האכילה: 'בורא מיני מזונות'.
אחרי האכילה: 'על המחיה'.
לפני אכילת פתיתים מבושלים, יש לאחוז ביד ימין את הכף עם מעט מהפתיתים, ולברך:
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת'.
לאחר סיום הארוחה – אם אכל (מהפתיתים בפני עצמם, או בצירוף מאכלים אחרים שברכתם האחרונה זהה) כמות של לפחות כ-27 גרם ומעלה, תוך זמן פחות מ-7 וחצי דקות – מברך את ברכת 'על המחיה' ('ברכה מעין שלוש'):
'בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּדֶה,
וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
רַחֵם אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
(בשבתות ובמועדים מוסיפים כאן כמפורט:
בשבת: וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה. בראש חודש: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה.
ב'שלושת הרגלים' ובחול המועד : וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם –
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה / חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה / חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה / שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה
– בְּיוֹם טוֹב (בחול המועד: בְּיוֹם) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש השנה: וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה).
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה (על מין דגן שרובו מגידול ארץ ישראל: וְעַל מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ),
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה (על מין דגן שרובו מגידול ארץ ישראל: וְעַל מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ)'.
חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולמאכלים חשובים קבעו ברכה מיוחדת.
על תבשילים העשויים מגרגירים או מקמח של 'חמשת מיני דגן' (חיטה, שעורה, שיבולת-שועל, כוסמין ושיפון), קבעו לברך את ברכת 'בורא מיני מזונות'.
וכן קבעו שהאוכל מהם בשיעור 'כזית' (כ-27 גרם) בתוך זמן של 'כדי אכילת פרס' (כ-7 וחצי דקות), ומתחייב בברכה אחרונה, יברך את ברכת 'על המחיה' ('ברכה מעין שלוש').
וכך גם על תבשיל הפתיתים, העשוי מקמח חיטה.
גם האוכל מהתבשיל בכמות גדולה שמעל 'שיעור קביעות סעודה' (כ-216 גרם ומעלה), יברך 'מזונות' ו'על המחיה'. (זאת בשונה מהדין באכילת מיני מאפה שברכתם מזונות, שבקביעת סעודה עליהם נחשבים כלחם).
כאשר מעורבים בפתיתים מאכלים נוספים כירקות או בשר עוף וכדומה, יברך על הפתיתים ויפטור בכך גם את שאר המאכלים. וזאת גם אם הם הרוב, שכן תבשיל הדגן נחשב תמיד כעיקר ביחס לשאר המאכלים המעורבים בו.
אמנם, כאשר במאכלים הנוספים המוגשים עם הקוסקוס ישנם חתיכות גדולות, או שאינם מעורבים ממש בתבשיל, יברך עליהם בנפרד.
