מה מברכים על קיווי

חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת. על כל פירות העץ (שגזעם רב-שנתי, למעט הגדלים על שיח וכדומה), וביניהם פרי הקיווי, תיקנו לברך את ברכת 'בורא פרי העץ'.

אך גם אם טעה ובירך על הקיווי את ברכת 'בורא פרי האדמה' או את ברכת 'שהכל נהיה בדברו', יצא ידי חובה בדיעבד, ואינו צריך לברך את ברכת 'בורא פרי העץ'.

כמו כן, אם לאחר אכילת הקיווי, טעה ובירך את ברכת 'על העץ ועל פרי העץ', במקום את ברכת 'בורא נפשות', יצא ידי חובה בדיעבד.

קיווי המיובא מחו"ל, ניתן להשיגו בשוק במשך כל השנה, ולכן לעולם אין לברך עליו 'שהחינו'. אך על קיווי ישראלי טרי, הניכר בחידושו (מצוי בחודשים אב-אלול), יש לברך 'שהחינו' על אכילתו הראשונה בעונה. (סימני היכר לקיווי ישראלי: א. הקליפה יותר כהה, מחוספסת ושעירה. ב. צורת הפרי שטוחה יותר. ג. הטעם יותר משובח ועסיסי).

במקרה שאוכלים את הקיווי בארוחה אחת עם פירות עץ נוספים, יש לברך את הברכה לפני אכילת אחד הפירות, ולפטור בכך גם את השאר.

כשאוכלים פירות עץ רגילים יחד עם פירות משבעת המינים (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, ותמרים), יש לברך את הברכה על הפרי משבעת המינים, ולפטור בכך את שאר הפירות. בנוסף, במקרה כזה אין לברך לאחר האכילה את ברכת 'בורא נפשות', אלא את רק ברכת 'על העץ ועל פרי העץ' ('ברכה מעין שלוש'), שנתקנה לפירות שבעת המינים, כי היא פוטרת גם את אכילת שאר הפירות.

כשאוכלים קיווי כקינוח לסעודת לחם, יש לברך לפני אכילת הקיווי את ברכת 'בורא פרי העץ', כיון שה'קינוח' נחשב תוספת לסעודה, ואיננו טפל ללחם. אך אין לברך את ברכת 'בורא נפשות', כיון ש'ברכת המזון' שאותה מברכים בסיום סעודת הלחם, כוללת את כל סוגי המאכלים.

גם על קיווי מיובש יש לברך את ברכת 'בורא פרי העץ', כיון שצורתו לא משתנה ומקובל לאוכלו גם כך.

קיווי שרוסק, אם נותרו בו חתיכות שלא רוסקו לחלוטין, לכל הדעות יש לברך 'בורא פרי העץ'. ואם רוסק היטב כך שצורת הפרי המקורית כבר איננה ניכרת, לדעת ה'יביע אומר' יש לברך גם עליו 'בורא פרי העץ'. אך לדעת ה'אור לציון' (כדעת ה'בן איש חי') ורוב הפוסקים, יש לברך 'שהכל', כיון שאיננו נחשב פרי וצורתו השתנתה. אך אם נטחן ל'שייק' נוזלי, עד שניתן לשתותו על ידי קש, לכל הדעות יש לברך עליו 'שהכל'.

כמו כן על מיץ קיווי יש לברך 'שהכל', כדין שאר מיצי הפירות.