מה מברכים על קשיו

הקשיו גדל על עץ, והוא פרי בעל שני חלקים: האחד דומה בצורתו לאגס גדול ועסיסי וטעמו מתוק (מכונה 'תפוח קשיו'), ומקצה ה'תפוח' צומח חלק קטן יותר, הדומה בצורתו לאגוז או לשקד, והוא המכונה 'אגוז קשיו'.

מהו עיקר הפרי

בגלל צורת גדילתו המיוחדת של אגוז הקשיו, היה מקום לומר שברכתו היא 'בורא פרי האדמה' למרות שגדל על עץ, זאת בהתאם לכלל שנאמר בגמרא ובשולחן ערוך (לענין צמח ה'צלף') שכאשר כמה גידולים צומחים על עץ אחד, אין לברך 'בורא פרי העץ' אלא על הפרי העיקרי שלשמו ניטע העץ, ואילו על שאר החלקים יש לברך רק 'בורא פרי האדמה'.

אולם למעשה התברר שכיום עיקר נטיעת עץ הקשיו היא דווקא עבור ה'אגוז', ולכן הוא הנחשב עיקר הפרי ומברכים עליו 'בורא פרי העץ'. והדבר הוסכם גם על מי שפסקו בעבר אחרת. ובדיעבד שבירך על אגוז הקשיו 'בורא פרי האדמה' – יצא ידי חובה.

ברכה על 'תפוח קשיו'

לגבי הברכה על אכילת החלק הגדול העסיסי ('תפוח קשיו'), יש מהפוסקים שכתב שיש בכך ספק, התלוי בשאלה האם גם הוא נחשב כעיקר הפרי, או שהוא רק טפל לאגוז. ויש שהכריע ופסק שברכתו 'בורא פרי האדמה', מכיון שאינו מיועד בדרך כלל לאכילה בפני עצמו, אלא רק לאחר ריסוקו ובתור ריבה, ולכן נחשב טפל לעיקר הפרי שהוא האגוז.

קשיו בסלט

כבשאר המאכלים, על אגוזי קשיו מברכים רק כאשר הם נאכלים כמאכל בפני עצמו, אך כשבאים כתוספת למאכל אחר, כמו סלט או אורז וכדומה – אין לברך עליהם, אלא על המאכל העיקרי בלבד.