מה מברכים על תפוח עץ

חז"ל תיקנו שיש לברך ברכה לפני כל אכילת מאכל, ולכל מין מאכל קבעו ברכה מיוחדת.

על כל פירות העץ (שגזעם רב-שנתי, למעט הגדלים על שיח וכדומה), תיקנו לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

אך גם אם טעה ובירך על התפוח את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה' או את ברכת 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', יצא ידי חובה ואינו צריך לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

כמו כן, אם לאחר אכילת התפוח, טעה ובירך את ברכת 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ', במקום את ברכת 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', יצא ידי חובה.

במקרה שאוכלים את התפוח בארוחה אחת עם פירות עץ נוספים, יש לברך את הברכה לפני אכילת אחד הפירות, ולפטור בכך גם את השאר.

כשאוכלים פירות עץ רגילים יחד עם פירות משבעת המינים (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, ותמרים), יש לברך את הברכה על הפרי משבעת המינים, ולפטור בכך את שאר הפירות. בנוסף, במקרה כזה אין לברך לאחר האכילה את ברכת 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת', אלא את רק ברכת 'עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ' ('ברכה מעין שלוש'), שנתקנה לפירות שבעת המינים, כי היא פוטרת גם את אכילת שאר הפירות.

כשאוכלים תפוח כ'קינוח' לסעודת לחם, יש לברך לפני אכילת התפוח את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', כיון שה'קינוח' נחשב תוספת לסעודה, ואיננו טפל ללחם. אך אין לברך את ברכת 'בורא נפשות', כיון ש'ברכת המזון' שאותה מברכים בסיום סעודת הלחם, כוללת את כל סוגי המאכלים.

גם על תפוח מבושל או אפוי יש לברך את ברכת 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ', כיון שמקובל לאוכלו גם כך.

לגבי רסק תפוחים המרוסק היטב, כך שצורת הפרי המקורית כבר איננה ניכרת בו, יש חילוקי דעות בין הפוסקים מהי ברכתו.

לדעת ה'אור לציון' (כדעת ה'בן איש חי'), יש לברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', כיון שאיננו נחשב פרי וצורתו השתנתה.

אך לדעת ה'יביע אומר' יש לברך גם עליו 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'. ואם נותרו בו חתיכות שלא רוסקו לחלוטין, לכל הדעות יש לברך 'בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ'.

על מיץ תפוחים סחוט, יש לברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ', כדין שאר המשקאות.