דלג לתוכן
שתפו עם חברים:
כשמברכים ברכת המזון יש לשבת, ולא לעמוד או ללכת.
כמו כן, אין להישען לאחור או על הצד בזמן הברכה, אלא לשבת בגב זקוף, בכובד ראש, ובאופן מכובד.
רק במקרה שאדם נאלץ לאכול תוך כדי הליכתו בדרכו ממקום למקום, וממהר להגיע למחוץ חפצו, התירו לו לברך כשהוא מהלך.
אך בדיעבד - שעבר ובירך בעמידה, בהליכה או בהסיבה - יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולברך.
בגמרא אמרו חז"ל שחובה לשבת בשעה שמברכים ברכת המזון, ללא חילוק אם האכילה עצמה נעשתה בישיבה, בעמידה, או בהליכה בתוך הבית. וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך.
הטעם לחובת הישיבה הוא, כמבואר בשולחן ערוך, מפני החשיבות לכוון את המחשבה והלב בזמן הברכה, כי כאשר אדם יושב, יותר קל לו לכוון.
אף שגם בשאר הברכות יש חובה לכוון, בברכת המזון החמירו יותר, כין שהיא חובה מהתורה, בשונה משאר הברכות שהן תקנות חז"ל.
בנוסף, אין לברך בתנוחה של שכיבה או הסיבה, כיון שזו דרך גאווה. אלא יש לשבת בגב זקוף ובכובד ראש.
אך במקרה שאדם נאלץ לאכול בדרך תוך כדי הליכתו, וממהר להגיע למחוץ חפצו, התירו לו לברך כשהוא מהלך, כיון ששיערו הפוסקים שאם יצטרך לעצור ולשבת כדי לברך, יהיה לו קשה יותר לכוון בברכה, כי יהיה טרוד מהעיכוב בדרכו.
אמנם, אם עצר מהליכתו כדי לאכול, עליו לשבת ולברך כרגיל.
