במשנה ברכות (מ:) על החומץ מברך שהכל. וכתב הרא"ש (סי' כג) ואם תאמר והיכי מברכין על החומץ והא אמרינן בפרק בתרא דיומא (פא:) השותה חומץ ביום הכפורים פטור, ולעיל (לו:) גבי פילפלי יבישתא משוינן ברכה ליום הכפורים, י"ל דמיירי במזוג קצת דאז מיישב הדעת, אי נמי, איירי בחושש בשיניו ונתן חומץ הרבה לתוך מרק ושותהו לרפואה וחומץ עיקר מכל מקום אגב המרק אית ליה הנאה מיניה ובעי ברוכי, כדאמרינן לעיל (לו.) גבי שמן זית שנתנו לתוך אניגרון .ע"כ.
מקור: כ"פ בשו"ע (סי' רד ס"ב). ובמשנ"ב (סי' רד ס"ק כד) הוסיף, דדוקא בחומץ חזק שנתחמץ כ"כ שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אבל בחומץ שאינו חזק כ"כ ודאי אית ליה הנאה מיניה ובעי ברוכי. ע"ש. וכ"כ בבא"ח (פר' מטות אות ח). כה"ח (סי' רד אוות כב).
