ראיתי להגאון הרי"ח הטוב בספרו שו"ת רב פעלים (ח"ב סימן כ"ח), שכתב לסתור דברי החכמים שאמרו לשואל שמנהגם לברך בורא פרי העץ על התמרים הנידוכים, הנקראים מדגוגה, וכדעת מרן הש"ע (סימן ר"ב ס"ז), שהרי המנהג פשוט וברור בבגדאד לברך שהכל על הקמרדין (לדר), שנעשה מפרי משמש, שאחר שמסירים הגרעינים מהם, מרסקים אותם לגמרי, ושוטחים אותם על כלי עץ עד שיתייבשו קצת, ואח"כ תולים אותם על חבל כדי שתנשב בהם הרוח ויתייבשו לגמרי. וכ"כ בברכי יוסף (סימן ר"ב סק"ב) בשם מז"ה מהר"א אזולאי, שעל הקמרדין מברכים שהכל. ובספר ברכת ה' (ח"ג עמוד צ"ח), כתב לברך עליו בורא פרי העץ, עיי"ש. אמנם בספר שולחן המערכת (ח"ב עמוד ק"כ) השיג על דבריו והעלה שיש לברך על הלדר שהכל. עיין שם טעמו.
מקור: מרן הש"ע (סימן ר"ב ס"ז), ברכי יוסף (סימן ר"ב סק"ב), שו"ת רב פעלים (ח"ב סימן כ"ח), ברכת ה' (ח"ג עמוד צ"ח), שולחן המערכת (ח"ב עמוד ק"כ)
