מרק ירקות שנתבשלו עם בשר, מברך עליהם בורא פרי האדמה, אע"פ שקבלו טעם הבשר, אמנם אם אוכל הירקות ולאחר מכן שותה המרק לחוד, אזי מברך על הירקות בורא פרי האדמה וחוזר ומברך על המרק שהכל ניהיה בדברו
בהרחבה:
עיין בשו"ת שמחת כהן הנד"מ (בחידושי הש"ע סי' רה, עמוד רט) מרק ירקות שנתבשלו עם בשר, מברך עליהם בורא פרי האדמה, אע"פ שקבלו טעם הבשר.
מקור: כתב בספר הלכה ברורה (סימן רה אות ט בהערה שם), וז"ל: אולם נראה פשוט דלא מיירי אלא כשאוכל הירקות ושותה המרק עמהם, וכהאי גוונא דוקא חשיבי המים טפלים לגבי הירקות אפילו כשנתבשלו עם בשר, אבל אם שותה המרק בפני עצמו אחר שאכל הירקות, לא חשיב המרק טפל לגבי הירקות כלל כל שנתבשלו עם בשר, ואף על פי שלענין דין עיקר וטפל היינו אפילו אוכל הטפל אחר העיקר וכמו שפסק הרמ"א בהגה (סי' ריב ס"א), מכל מקום היינו דוקא במקום שהטפל נחשב לטפל בכל ענין גם כשהוא לבדו, וכגון ששותה משקה אחר אכילת מליח, אבל הכא אין המרק נחשב לטפל כששותה אותו בפני עצמו אחר אכילת הירקות. ועיין כיוצא בזה בט"ז (סי' קסח סוף ס"ק יא, וסי' ריב סק"ח), וכדברי הט"ז כתבו כמה אחרונים. ועיין עוד בספר חזון עובדיה ברכות (ע"מ רצב והלאה).
