י"א שיברך על הספק, וי"א שיברך על הודאי, איך שלא יהיה אם מברך על הודאי יכוין שלא לפטור את הספק.
בהרחבה:
דנו רבותינו אודות האי דינא שהרי אם יברך על על הודאי יפטור הספק, אמנם אם יברך על הספק יכול להיכנס לענין ברכה שאינה צריכה.
מקור: בבא"ח פרשת פינחס (אות ט"ז) כתב, שאם יש לפניו מיני מתיקה מסוכר היוצא מן הקנים שהם עץ שמספק פלוגתא דרבוותא מברך שהכל, ויש לפניו גם פרי עץ ודאי, יקדים לברך שהכל על המתיקה של הסוכר קודם פרי העץ. ע"כ. אמנם בשו"ת יביע אומר (ח"ח סימן כו) העלה שיש לברך על הודאי ולכוין שלא לפטור את הספק, ובכך יכול לשוב לחזור ולברך על הספק. ע"כ.
