יש שנמנעו מלקצוץ את ציפורני הידים והרגלים ביום אחד, בטענה שדבר זה מהוה התגרות גדולה בכחות החיצונים ועל כן נמנעו מלקוצצן ביום אחד. אלא ביום אחד קוצצים של הידים, וביום אחר של הרגלים. אמנם רבינו האר"י הקדוש לא חשש לזה כלל והיה נוהג לקצוץ שתיהם ביום אחד ביום שישי לכבוד שבת קודש, והיה קוצצן קודם הטבילה במקוה, ועל כן העיקר להלכה להתיר לכתחילה לקוץ צפרני ידיו ורגליו ביום אחד.
וכשקוצץ צפוניו יזהר שלא יקצצם על בגדיו אף שבדעתו להשליכם אחר כך לתוך הכיור, משום סכנה וחמירא סכנתא מאיסורא.
