מקור: כ"פ בספר בא"ח (פר' מטות אות יב), וז"ל: השותה מים לצמאו, מברך שהכל ואחריו בורא נפשות רבות, ואם לא היה תאב לשתות, אלא חנקתיה אומצא ושתה מים להעביר האומצא, אינו מברך לא תחלה ולא בסוף, כיון דלית ליה הנאה מיניה, והוא הדין אם שותה מים כדי לבלוע סם של רפואה, כיון דאינו תאב למים, לא יברך, וכן כיוצא בזה, אבל שתה שאר משקין להעביר האומצא וכיוצא, הרי זה מברך על המשקין, כיון דאית ליה הנאה מנייהו.
