נאמר במדרש שחנה היתה מתפללת שמונה עשרה ברכות:
א. רמה קרני בה' - מגן אברהם.
ב. ה' ממית ומחיה - מחיה מתים.
ג. אין קדוש כה' - האל הקדוש.
ד. כי אל דעות ה' - חונן הדעת.
ה. ונכשלים אזרו חיל - הרוצה בתשובה.
ו. מוריד שאול ויעל - המרבה לסלוח.
ז. שמחתי בישועתך - גואל ישראל.
ח. מקימי מעפר דל - רופא חולים.
ט. שבעים בלחם - מברך השנים.
י. רגלי חסידיו ישמור - מקבץ נדחי עמו ישראל.
יא. ה' ידין אפסי ארץ - אוהב צדקה ומשפט.
יב. ורשעים בחשך ידמו - מכניע זדים.
יג. קשת גבורים חתים - מבטח לצדיקים.
יד. וירם קרן משיחו - את צמח דוד.
טו. ואין צור כאלהינו - שומע תפלה.
טז. אל תרבו תדברו גבוהה - שאותך לבדך ביראה נעבוד.
יז. יצא עתק מפיכם - הטוב שמך ולך נאה להודות.
יח. ויתן עוז למלכו - עושה שלום.
מתוך מדרש זה שמענו שברכות הללו היו מעולם, ואנשי כנסת הגדולה תקנום על הסדר.