אין ללכת עם נעלים בעוד רגליו רטובות דקשה לעיוורון ח"ו.
בהרחבה:
לימדונו רבותינו הקדושים זיע"א, שמדרכי הבריאות הוא להיזהר לייבש את הרגלים היטב אחר הרחיצה ורק אחר כך לנעול נעלים, והנועל מנעליו בעוד רגליו רטובות ממימי הרחיצה הדבר קשה לעיוורון רח"ל.
ואין להקל בזה בשום אופן ואין גם מקום לחלק בין כאשר נועל נעלים עם גרבים לבין הנועל נעלים בלא גרבים, וכן אין חילוק בזה בין תלמידי חכמים לבין עמי הארצות אלא כל אדם מצווה לשמור עצמו ולחוש לדברי הגמרא הקדושה דחמירא סכנתא, ומצווים אנחנו לשמור על בריאות גופנו ונפשנו לכבודו יתברך ולעבודתו יתברך שמו.
וכדברי אבי הפוסקים ואדון לכל הרופאים אדונינו הרמב"ם זיע"א (הלכות דעות פ"ד ה"א) שכתב בזה הלשון: הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים, וכו' עיי"ש.