שו"ת הלכה

מותר ואף מצות חינוך יש בזה

לכתחילה לא ידליק משום כבוד ציבור ואם דליק אין צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה.

קטן אינו מדליק בברכה נרות חנוכה וכל שכן שאינו מוציא אחרים ידי חובה.

הסומא יכול להוציא אחרים ידי חובתם בהדלקת נר חנוכה.

סומא יכול להדליק ולברך ולהוציא אחרים ידי חובתם, דאיכא פרסום הנס לאחרים, ואף סומא הדר לבד חייב בהדלקת הנרות שהרי הסומא חייב בכל המצוות כולן. אמנם, אם הוא נשוי אשתו תברך ותוציאו ידי חובה. והכל לפי הענין.

המתארח אצל אחרים ואין מי שידליק עליו בתוך ביתו, ונמצא במקום שבו מדליקים נרות חנוכה צריך להשתתף בפרוטות ולקנות חלק בשמן ובכך יוצא ידי חובה, ואם כל הוצאותיו על בעל הבית אינו צריך לכך ויוצא אף אם לא נתן מעות להשתתף.

המגיע בשעה מאוחרת לביתו ומצא בני ביתו ישנים, אם יכול להקיץ מקצתם מוטב ואם לאו יכול להדליק בברכה.

מעיקר הדין אין חובה שבני הבית כולם יהיו בשעת ההדלקה. אמנם, מהיות טוב ראוי שכולם יהיו באותה שעה, ואף ישהו מעט סביב נרות החנוכה.

ודאי, ומצוה גדולה עד מאוד.

שיעור זמן קצר מאוד

לכתחילה טוב לאכול הכזית בשיעור זמן של ארבע דקות, ואם קשה הדבר אפשר עד שבע וחצי דקות

מקור המילה פרס הוא במילה "פרוסה", ופירושו חצי, והכוונה חצי מהכיכר של זמן התלמוד. בדיני עירובי תחומין, קבעו חז"ל ששיעור העירוב הוא בשיעור שתי סעודות לאדם, שהוא כיכר אחת."אכילת פרס"