תפריט
מספרים על גנן – נקרא לו גד
עני היה באופן מיוחד
עובד קשה מזריחת החמה עד צאת הכוכבים
ובזיעת אפו מרוויח שקלים עלובים
לא משנה מזג האויר בכפור, בשרב, ערפל או מעונן
היה יום יום מסקל, עודר ומשקה את כל אילנות הגן
באחד מימי עבודתו ,שגרת עמלו
הזדקף גד לנגב זיעת מצחו ואת מי רואה הוא מולו
הוד מלכותו! כן ,המלך מביט עליו,
על עבודתו הקשה ונכמרים רחמיו
-"הקשב לי גד …קץ היסורים מגיע
ממחר אתה בארמוני מופיע
אצלי יום יום תעבוד
ותקבל משכורת מכובדת מאוד"
-"תודה לך מלך יקר בע"ה מחר אתייצב
ורץ לספר לאשתו על העושר הקרב"
למחרת התייצב גד בשעה היעודה
-'אין צורך להחליף לבגדי עבודה…'
אמר המלך והוביל את גד לאולם מואר
בלי אילנות. בלי פרחים אין בו שום דבר
"מה עלי לעשות? "שאל גד ,באמת לא הבין
קח מעדר ותעשה כאילו אתה עודר…
אח"כ קח קלשון ותעשה כאילו את האדמה הנך מסדר
ועם המזלף, כאילו אתה משקה את האדמה
ערב אתן לך את משכורתך השלימה…
עבר יום, יומיים, שלשה
ובארמון ניצב גד מול המלך בבקשה בדרישה!
"מחילה מלכי ותודה על הצעתך המרוממת
אך חוזר אני אל משרתי הקודמת"
"מה?? למה?? -המלך לא הבין כלל
נתתי לך שכר כפול ומכופל
בלי שמש, גשם במקום ממוזג ונעים
האיך תשווה בין התנאים"
גד מול המלך מנסה להשיב, לתאר
לומר את המילים שיעזרו לו לבאר:
"עבודתי הראשונה היתה אכן מפרכת ממש
אצבעותי זבו דם כל יום מחדש
אכן מאמץ ביזע ללא הפסקה
אך סוף כל יום ראיתי תפוקה
עבודתי הקשה הגיעה לסיפוקה!
התבוננתי בפריחה, ביופי, בגן הססגוני
והיה משתכח צערי ויגוני
אך כאן בארמונך… לעבוד ללא עמל
אין שום טעם, אין סיפוק בכלל…!
כשפרי עבודתי לא נמצא איתי
כך נפרד גד מהמלך בשלום ידידותי…
עבודתנו ומהותנו כנשים בעם ישראל
מחברת אותנו אל זה המשל והמוסר השכל
אותו סיפר בחייו הרב יורם אברג'ל
עמל רב ומאמץ ימים ולילות
עובדות מבית ומחוץ, מחנכות ומגדלות
עבודת ה' אותנו סובבת
הפניה אלינו הנשים ,מזכה ומחייבת
ואם תזכרנה במאמר לפני שבועיים
שם דיברנו על מצוה מתוך שמחה שערכה עולה כפליים
כעת יובנו הדברים ביתר עז וביתר שאת
כי בעולם הזה –העמל הוא התכלית באמת!
כלומר מעבר לשמחה של מצוה, העמל הוא העיקר
הוא יהפוך כל רגע מחיינו לחשוב, משמעותי ויקר…
האם יש טעם רק לעבוד ב'כאילו'? או להשיג ללא טרחה??
הרי שבתחושת ריקנות חזקה התוצאה תהיה כרוכה
חושבני שדווקא בימים של התחלה, של שינוי וקבלת החלטות
נתחדש עם תובנות לא מעטות:
מהמאמץ ועמל
אין להיבהל כלל
זה כל חיינו, זו התכלית נא לחרוט ובלב לנצור
ההתבוננות באשר זרעתי ובאשר הצלחתי לקצור
רק התבוננות כזו תביא
לעשיה באור חיובי
לעשיה מתוך שמחה בקיום כל מצוה
כל יום יניב לך תפוקה טובה
מי שרוצה לחיות את החיים ולא לעבור לידם
תשמח בעמל, במאמץ, כבר ידוע לך סודם.
