הילולות צדיקים

רבי יהודה (אריה) לֵייבּ משְׁפּוֹלִי (ה'תפ"ה-ה'תקע"ב, 1724-1811), הידוע בכינויו 'הסבא משפולי', היה מגדולי צדיקי תנועת החסידות בדורותיה הראשונים, שהתגורר בעיירה

רבי עובדיה אברהם יוסף סומך (ה'תקע"ג-ה'תרמ"ט, 1813-1889), הידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך, היה תלמיד חכם, פוסק ודיין, גדול רבני בבל

רבי שמחה בּוּנֶים (בונהארד) מפשיסחה (ה'תקכ"ה-ה'תקפ"ז, 1765-1827) היה מחשובי האדמו"רים החסידיים בפולין, תלמידו וממשיך דרכו של 'היהודי הקדוש' בעיירה פשיסחה.

רבי צדוק הכהן (רבינוביץ'-רובינשטיין) מלובלין (ה'תקפ"ג-ה'תר"ס, 1823-1900) היה תלמיד חכם עצום, מחשובי ההוגים החסידיים, ומחברם של ספרים רבים בהלכה ובחסידות.

רבי יעקב בירדוגו (ה'תקמ"ו-ה'תר"א, 1786-1841) היה רב העיר, אב בית הדין וראש הישיבה בעיר מקנס ומחשובי הפוסקים במרוקו. חיבר מספר

רבי יעקב כולי (ה'תמ"ט-ה'תצ"ב, 1689-1732) היה תלמיד חכם יליד ירושלים שהתגורר בצפת, ולימים עבר לתורכיה ונתמנה בה לדיין. חיבר וערך

רבי עמרם בן אפרים דיוואן (ה'ת"ק-ה'תקמ"ב, 1740-1782), המכונה גם 'רבנו העד"ן הקדוש', היה תלמיד חכם ומקובל יליד ירושלים, שנשלח למרוקו

רבי גדליה חיון (ה'תמ"ג-ה'תק"י, 1683-1750) היה תלמיד חכם ומקובל שעלה מתורכיה לירושלים, שד"ר היישוב היהודי בחברון, ומייסד וראש הישיבה הראשון

רבנו שלמה יצחקי הידוע בכינויו רש"י (ד'ת"ת-ד'תתס"ה, 1040-1105) היה מגדולי חכמי ומנהיגי יהדות אשכנז בתקופת הראשונים. התפרסם במיוחד בפירושיו לתנ"ך

רבי בן-ציון אבא שאול (ה'תרפ"ד-ה'תשנ"ח, 1924-1998) היה מגדולי פוסקי ההלכה הספרדים וראש ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים.   ראשית דרכו רבנו

רבי אליהו סלימאן מני (ה'תקע"ח-ה'תרנ"ט, 1818-1899) היה מגדולי רבני ומקובלי יהדות עיראק, רבה הראשי הספרדי של חברון ומבוני היישוב היהודי

רבי מאיר (אשכנזי) אייזנשטט (ה'ת"ל-ה'תק"ד, 1670-1744), המכונה גם מהר"ם א"ש, היה מגדולי חכמי ופוסקי אשכנז בדורו, רב, דיין, ראש ישיבה