הרב יורם אברג'ל » פדיון נפש
פדיון נפש
הפדיון יערך על ידי מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א
במקרים דחופים חייגו: 08-37-40-200
לעמותה אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה
למוסד אישור מס הכנסה (סעיף 46)

כתוב במדרש תנחומא על פרשת כי תשא (סימן יא): "כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כופר נפשו", כיון ששמע זאת משה רבנו עליו השלום, אמר "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" (איוב ב, ד).
אמר רבי יהודה בר אלעאי: כששמע זאת משה רבנו עליו השלום, ירד להורות ואמר בלבו – מצאנו שפדיון נפש אדם כיכר כסף, שנאמר: "והיתה נפשך תחת נפשו או כיכר כסף תשקל" (מלכים כ, א), כל אחד ואחד מישראל יהא נותן כיכר כסף. עיין שם.
ועוד מקור יפה לעניין פדיון נפש: בגמרא מסכת מגילה (דף י"ג עמוד ב'): "אם על המלך טוב ייכתב לאבדם, ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך". אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן, באחד באדר משמיעין על השקלים. ופירוש 'משמיעין' – מכריזין עליהם, כדי שיכין כל אחד ואחד שקלו (פירוש הרמב"ם על המשנה).
וכתב הגאון רבנו יוסף חיים הלוי זוננפלד זצ"ל בספרו תורת חיים (סימן פ"ו): שורש דבר פדיון נפש נכתב בתורתנו הקדושה בפרשת משפטים (שמות כא, ל), לגבי שור מועד שהמית 'אם כפר וגו' ונתן פדיון נפשו'. הרי מצינו באופן ברור שיש מקום לחייבי מיתה בידי שמים, ליפטר (כלומר, לפטור את עצמם מהדין) ע"י פדיון.
וכבר הביא אחד מרבותינו הראשונים, רבי דוד קמחי זיע"א, בפירושו על הנביא שמואל (א, יד) בפסוק "ויפדו העם את יונתן" – שנתנו דמיו (שוויו בכסף) להקדש. ונקט הדבר כפשוטו, שלכפרת עבירה זו שהייתה בשוגג – נתנו תרומה להקדש לפדותו.
וכך הם דברי האדמו"ר הזקן בספר התניא על מצוות הצדקה: שצדקה יכולה להוות תחליף לתעניות, שנאמר: "וחטאך בצדקה פרוק" (דניאל פרק ד', פסוק כ"ד) ע"י הנתינה והחסד נפעל פדיה לנשמה.
הסיבה היא משום שבמצוות הצדקה מלובש כל כוחות הנפש של היהודי שהרי האדם מתאמץ ומתייגע להשיג את כספו, ובנתינה עולה לקדושה כל כוחות הנפש.
וראה עוד להגאון הקדוש רבי אליעזר פאפו ז"ל, בספרו פלא יועץ (סוף ערך פדות), שכתב וזה לשונו: ומה טוב ומה נעים על כל חולי ועל כל חלום רע ועל כל צרה שלא תבוא לעשות סדר פדיון נפש המסודר בספרים. כי הצדקה והתפלה וכוח סגולת השמות הנזכרים ונעשים ראויה היא שתגן להציל מכל צרה וצוקה והייתה הרווחה.
מעלת הפדיון נפש לרפואה
בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן לרבי נחמן מברסלב (ח"ב סימן ג), כתב: כשחלה רבי אליעזר הגדול, אמר לרבי עקיבא: חמה עזה בעולם (סנהדרין ק"א). כי לא היה אז מי שיוכל להמתיק הדין, כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא. כי באמת אחר ההמתקה והפדיון, אז דייקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות, כי אזי דייקא (אז דווקא) אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפא את החולה.
כי הנה באמת, איך יכול הרופא לחגור מותניו לרפאות החולה על ידי רפואות וסמים, הלוא אינו יודע הסם, הצריך לרפואת אותו החולה. כי יש סמים הרבה שהם מסוגלים לרפואות החולאות, אך בודאי החולה אינו יכול להתרפא כי אם על ידי סם פלוני המיוחד לרפואתו, כפי שנגזר למעלה. כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה (עבודה זרה נ"ה): 'שגוזרין למעלה, שיתרפא על ידי סם פלוני ועל ידי איש פלוני ביום פלוני'. ואם כן איך יכול הרופא להכניס עצמו לרפאות, הלוא אינו יודע הסם שנגזר למעלה. אבל אחר ההמתקה והפדיון אז יכול לרפאות.
כי מה שצריך שיתרפא דייקא על ידי סם פלוני ואיש פלוני, הוא מחמת מידת הדין, שכפי מידת הדין נגזר… שלא יוכל להתרפאות כי אם על ידי סיבות אלו, דהיינו סם פלוני ואיש פלוני… אבל כשעושין פדיון וממתיקין הדין, ואזי נתבטל הגזרה… ואזי יוכל להתרפאות על ידי איזה סם שיהיה. כי אין צריך דווקא סם פלוני וכו' מאחר שאין דין כנ"ל.
נמצא שאי אפשר לרופא לרפאות כי אם על ידי פדיון. שצריכים לעשות פדיון תחילה להמתיק הדין, ואז דייקא יש רשות לרופא לרפאות.
וזהו "ורפא ירפא" (שמות כ"א) (עם שתי התיבות) מספר פדיון נפש.
[כלומר: הגימטריה של המילים 'ורפא ירפא' היא 578, ובתוספת 2 כנגד שתי המילים יוצא 580 – זהה לגימטריה של 'פדיון נפש'].
כי עיקר הרפואה על ידי פדיון דווקא, על ידי שממתיקין הדין. וזה שאמרו רבותינו, (ברכות ס): 'מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות'. מכאן דייקא, היינו אחר הפדיון, אז דייקא יש לו רשות לרופא לרפאות, כי קודם הפדיון אין רשות להרופא לרפאות, כי צריך להתרפאות על ידי סם פלוני וכו כנ"ל. רק אחר הפדיון וההמתקה אז יש לו רשות לרפאות כנ"ל.
גם החילוק שבין הנקודות של 'ורפא ירפא' הוא כי 'ורפא' בחולם, 'ירפא' בצירי. היינו כי חולם הוא בחינת המתקה, כמובא בכתבי האר"י זיכרונו לברכה, שחולם גימטריא שלש הוויות, שהם ממתיקין שלשה אלוקים שבגרון, שהם מוחין דקטנות, שיורדין בגרון, ונמתקין על ידי שלש הוויות, גימטריא חולם. ואזי אחר ההמתקה 'ירפא' בצירי, בחינת (ירמיה ח): "הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם". היינו בחינת רפואות, שאחר ההמתקה שהוא בחינת 'ורפא' בחולם, אזי דייקא יכולין להתרפאות על ידי רפואות, שהוא בחינת ירפא בצירי כנ"ל:
סדר נוסח פדיון נפש – כך תעשו זאת נכון
אם מעביר את הכסף על ידי מכתב או שליח אחר, יכתוב נוסח המכתב כך: "נא לעורר רחמים רבים עבור נר"נ ח"י (ראשי תיבות: נפש רוח נשמה חיה יחידה), של…". ומפרטים את השם המלא ושם האמא, או מספר שמות עבורם מבקשים ברכה. כמו כן מפרטים את הבקשות לברכה.
בסיום חותם הכותב את שמו המלא ושם אמו.
דרך נוספת לעשיית הפדיון מצאנו בספר איב"י הנחל בהקדמה, וכן הוא בספר ליקוטי תפילות (ח"ב סימן קנב), וזה לשונו: יניח ידיו על המעות ויאמר כך:
מעות ואת היקום אשר ברגליהם: צדק יקראהו לרגלו: צדק מלכותא קדישא: דינא דמלכותא דינא: שורש הדינים בינה: אני בינה לי גבורה: אין הדין נמתק אלא בשרשו: שלשה ידים בבינה:
יד הגדולה, יד החזקה, יד הרמה, ג' פעמים יד גימטריא שם של מ"ב, מ"ב שביצירה שם של אנא בכח, מ"ב שבבריאה שני פעמים אקי"ק, מ"ב שבאצילות הוי' פשוט במלואו ומילוי דמילוי:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל פלוני בן פלוני עַל יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַעֲרֹבֶת דִּין כְּלָל אָמֵן:
כמה כסף עולה פדיון נפש?
על פי הקבלה, נהוג לתת 160 מטבעות לצדקה (בגימטריה כס"ף) עבור פדיון הנפש, ויש במספר זה סודות גדולים.
הגאון הקדוש רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בספרו בני יששכר (מאמרי חודש אדר מאמר ב שקל הקודש דרוש ה) כתב: עפ"י הדברים האלה תוכל להתבונן סוד פדיון נפש הנמסר ממקובלים הקדמונים, לעשות פדיון נפש במנין ק"ס (160) מטבעות – מנין 'כס"ף' ומנין כי האדם 'ע"ץ' השדה. והוא סוד חשבון השם הנכבד, י' פעמים ה', ה' פעמים י', ו' פעמים ה', ה' פעמים ו', בחשבון הזה שם הוי"ה במספר ק"ס.
ניתן לתת 160 מטבעות מכל סוג של מטבעות. לכן יוצא שאין חובה לתת סכום מסוים, אלא העיקר שזה יהיה 160 מטבעות. כמו כן, אין בעיה להוסיף ולתת יותר מ-160 מטבעות.
למה כדאי לבקש ברכה לזיווג או רפואה מרבנים שעושים?
ראשית חשוב להבהיר: המנהג לבקש ברכה מצדיק או לבקש ברכה אצל קברי צדיקים שכבר נפטרו מהעולם, יסודו קדום מקדמא דנא.
יהודים בכל הדורות נהגו לבקש ברכה (או להניח פתק עם ברכה) אצל קברות הצדיקים, כדי שיעתירו בתפילה לפני בורא עולם.
המקור הראשון הקדום ביותר הוא במדרש (ספר הישר). המדרש מספר שיוסף הצדיק בעת שהורד למצרים הלך לבקר אצל קבר אמו. שם בכה וביקש ממנה ברכה שהקב"ה יציל אותו מכל צרה.
כן בדור מאוחר יותר, כשעם ישראל גולה מארצו, אומרים חז"ל (בראשית רבה פרשה פב אות י), שרחל אימנו בוכה ומבקשת על עם ישראל רחמים. כפי שאומר הפסוק "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה".
וכן מצינו בגמרא (סוטה לד:) שכלב בן יפונה הלך להתפלל אצל קברי אבות, שינצל מעצתם של מרגלים. עיין שם.
וזה שאמרו רבותינו "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".
בביאור העניין מצינו בספר הקדוש נועם אלימלך (פרשת דברים) שכתב, וזה לשונו: כי מדרך הצדיקים להמתיק הדינים ולבקש רחמי רצון השם יתברך על ברואיו. והגם שנראה לו שהקדוש ברוך הוא גוזר גזרה, מרבה בתפילה ובמחשבותיו הקדושים עד שממשיך רחמים לעולם. ע"כ.
למרות שיש איסור בתורתנו הקדושה 'לדרוש אל המתים' (עיין אורחות חיים הלכות עבודה זרה סימן ט"ז), אמנם זה אינו שייך לגבי הצדיק. שידוע שהצדיקים במיתתם קרויים חיים (ברכות י"ח, ע"א).
ועוד, כשאנו מבקשים ברכה מהצדיק, אנו לא דורשים אל המת שהוא בעצמו יעזור לנו. אלא פונים אליו שיהיה מליץ יושר בנינו לבין ה' יתברך. שפעמים רבות עוונותינו הם אלו המבדילים בנינו לבין ה' יתברך. ואילו הצדיק שקידש עצמו יכול להכניס התפילה והבקשה לפני ה' יתברך בקלות.
חשיבותו של פדיון נפש לראש השנה והימים הנוראים
מהזמנים החשובים שנוהגים בעם ישראל לקיים פדיון נפש, הוא בימים שלפני ראש השנה, ובערב ראש השנה שנקרא גם פדיון כפרות.
באותו הזמן מבקשים ברכה מלפני ה' יתברך, שהרי ישנם רחמים מרובים בזמנים אלו. ומבקשים שתחול שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה, שתהיה שנת הצלחה בגשמיות וברוחניות.
האם מותר לתרום צדקה עבור פדיון נפש מכספי מעשר כספים?
בשו"ת לבושי מרדכי (חלק יורה דה סימן קעז) כתב, שמותר לתת פדיון נפש מכספי מעשר. וירא שמים שרוצה להדר, אם ביכולתו, ייתן את פדיון הנפש לא מכספי מעשר. וכך כתב בספר באורח צדקה (ע"מ קע).
אולם בשו"ת אגרות משה (ח"א סימן קעה) כתב, שצדקה הנותן לכפרת נפשו לא יתן מכספי מעשר. ע"כ. וכך כתב בספר נר ציון (מנהגי ראש השנה סעיף סט) שאין לתת פדיון נפש ממעות מעשר.
ונראה להלכה, שאם מצבו דחוק יכול ליתן פדיון נפשו מכספי מעשר. בפרט שכל ענין מעשר כספים לא הוזכר כלל בדברי מרן השולחן ערוך. ואם ה' יתברך הרחיב ידו יתן פדיון נפש ללא כל קשר למעשר כספים.