רבים המה התיאורים והתארים שניתן יהיה להעניק לדמותו הנדירה של הרוגוצ'ובר – אך הם לא יסברו את אוזנינו די כדי להבין במי המדובר באמת…

רבי יוסף רוזין היה 'חד בדרא' – ולא כביטוי בעלמא, כי אכן היה יחיד בדורו, אם בידיעותיו אם בחריפותו אם בלמדנותו ושנינותו ואם בהיותו 'משיב הדור', שימש כ'אורים ותומים' של דורו – אשר השיב לכולם בעת ובעונה אחת על כל שאלותיהם.

בעל שכל חריף ובעל זכרון צילומי חד שלא נמצא כמותו בדורו ובדורות עברו – גדולי ישראל שבדורו עוד מהיותו צעיר כינוהו בשם "גאון עצום".

השתייך לעדת חסידי חב"ד ובהמשך אף שימש להם לרב. מחבר הספר הנודע "צפנת פענח" – שרב הנסתר על הנגלה בכתוב בו.

הצצה קטנה לסקירת חייו של הדמות הנודעת לתהילה – על קצה העט.

ראשית דרכו:

עיירת ראגאצ'וב, בלארוס. שנת תרי"ח:

לרבי אפרים פישל רוזין נולד בן ושמו נקרא בישראל יוסף, חלפו עברו ימים והעולל הטהור גדל והתפתח, טרם החל לדבר הבחינו הכל כי לא מדובר כאן בילד רגיל, אך אף לא אחד מהם שיער עד כמה ילד זה הוא לא רגיל, ועד היכן יגיע רחוק, ימים יגידו…

בהיותו נער רך הבחינו רבותיו בתפיסתו המהירה ובזכרונו הצילומי, וכבר בגיל שמונה כשהיה מפליא את רבותיו בסדר נזיקין, אמרו רבותיו לאביו כי אין בכוחם ובהשגתם ללמדו עוד!

משראה בכך אביו שהיה למדן גדול, הוא החל לשבת עימו וללמדו, לעיתים בעת שאביו היה מלמדו את הגמרא, מתוך חריפותו היה מתפרץ בצעקה על אביו, שאין הוא מבין את הפשט של הגמרא היטב, אך מיד היה נזכר כי עומד הוא לפני אביו ומיד היה מבקש את סליחתו ומחילתו מאביו על שזלזל בכיבוד הורים.

אך שנה החזיק הוא הדבר שלמדו האב והבן חריף השכל ביחד, בהיותו בגיל תשע שלחו אביו ללמוד אצל רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, ששימש אז כרב בסלוצ'ק – אצלו למד במשך כשנה יחד עם בנו חיים, שברבות הימים נודע בשם רבי חיים מבריסק.

לאחר שנה עבר העילוי הגאון ללמוד בשקלוב אצל רבי יהושוע לייב דיסקין.

'הרוגוצ'ובר' והמושג…

בכל מקום אליו הגיע יצא שמו לתהילה, והכל שמעו על העילוי הגאון העצום השוהה בעיירתם.

כך דבק בו הכינוי "העילוי מרוגוצ'וב" או "הרוגוצובי" – על שם עיר הולדתו, עד היום הכינוי הרוגוצ'ובר – הפך לסמל של חריפות עצומה ושקידה גדולה.

האיש מקדש:

בגיל 18 בא רבי יוסף בברית הנישואין עם פעריל – בת הגביר רבי משה יהודה גארפינקל מוורשה, על שולחן חותנו בוורשה הוא נסמך במשך כשמונה שנים, כך יכל להמשיך בשקידתו העצומה על תלמודו באין מפריע, גם בוורשה עמדו עד מהרה על טיבו של העילוי החריף, ורבניה של וורשה אף הגדולים שבה, שיחרו לפתחו כדי לשמוע מפניני פיו, איזה חידוש או פלפול.

מאשתו פעריל נולדו לו שתי בנותיו: רחל וחנה, אך לא ארכו ימי אשתו והיא נפטרה ממחלה בקיצור ימים על פני בעלה – רבי יוסף.

לאחר פטירתה נישא רבי יוסף בשנית לאחותה רבקה – שלה היה כבר בן בשם יצחק – ואליו התייחס רבי יוסף כבנו הביולוגי לכל דבר.

סולם העלייה:

בשנת תרמ"ט לאחר פטירת רבם של חסידי חב"ד בעיר דווינסק, שאלו החסידים את רבי שלמה זלמן שניאורסון נכד ה'צמח צדק', את מי לבחור להם לרב, רבי שלמה זלמן הורה להם ללכת לוורשה ולמנות עליהם לרב את רבי יוסף רוזין – הרוגוצ'ובר.

החסידים עשו כמצוות רבם ומינו את רבי יוסף כרב עליהם.

זאת יש לדעת כי בדורו של רבי יוסף חיו גדולי עולם רבים, שעד היום שמם נישא ביראת כבוד והותירו את חותמם בקרב עולם התורה, רבים היו גם העילויים בדורו – אך עם זאת גבר שמו והוא עלה על כולם בחריפותו וגאונותו העצומים וגדולי ישראל בפיהם היו מכנים אותו כגאון עצום וחריף במיוחד.

כאשר היו באים לרבי יוסף רוזין, פעמים רבות מגדולי ישראל להתפלפל עימו, העידו כי בתחילה עוד הצליחו להבין את דבריו אך אחר כך כבר לא היו מסוגלים להבין דבר מגודל חריפותו.

הרוגוצ'בר והרמב"ם:

קשר מיוחד היה בין רבי יוסף לבין ספריו העמוקים והעמוסים בחכמה נדירה של הרמב"ם הקדוש, מספרים כי הרוגוצ'ובר היה מרבה להסתובב עם ספרי הרמב"ם והיה מחבקם ומנשקם ואומר :" אוי רבי, רבי החביב".

בכל בוקר ובכל ערב הוא אמר "בוקר טוב רבי" ו"ערב טוב רבי"

"רבינו" סתם אצלו הכוונה היא לרמב"ם.

בספרו "צפנת פענח" הוא מסתייע הרבה מספרי הרמב"ם ומביא את שיטתו בענינים השונים.

חשוב לציין כי שיטת כתיבתו של רבי יוסף רוזין לא הסתיעה כמעט בדעותיהם של ראשונים ואחרונים למעט רש"י והתוספות הרמב"ם והרא"ש, ויוצא מן הכלל היה יחסו של רבי יוסף לספריו הקדושים של הרמב"ם.

פעמים רבות היה מייסר את עצמו על שנותן מקום כבוד בראשונה לדברי הרמב"ם לפני הראשונים הקדושים שאולי יש בכך פגיעה בהם חלילה.

בעת חוליו בא לבקרו רבי איסר זלמן מלצר, וראה כי רבי יוסף שרוי בצער ודאגה, הוא שאל אותו לסיבתם, והרוגוצ'ובר ענה לו כשדמעות מציפות את עיניו :'חושש אני שמא אתפס כמזלזל בכבודו של הראב"ד חלילה, כיוון שעוסק אני בסוגיה שנוטה אני להכריע בה כדברי הרמב"ם שלא כדעת הראב"ד'…

הרוגוצ'ובר והרבי מליובאוויטש:

קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר החלו בהתכתבות כבר בהיות הרבי כבן 16 – וקשר עמוק היה בליבו של הרבי לרגוצ'ובר ולשיטת לימודו הגאונית והייחודית.

הרבי עסק רבות בתורת הגאון הרוגוצ'ובר והיה לגדולי מנחיליה – כך הספר הכי מצוטט בתורתו הוא ספרו של הרוגוצ'ובר – "צפנת פענח".

מתלהט אחריה:

אהבתו העזה של רבי יוסף רוזין לתורה הקדושה לא ידעה גבולות, ככל ששתה מימיה כך גבר צימאונו הגדול אליה, "ולא פסיק פומיה מגירסא" – כל רגע וכל שנייה מחייו היה הוגה בתורה הקדושה, ושפתיו הטהורות היו שחות בה, מלפנות בוקר ועד השעות הקטנות של הלילה כמעט ללא שינה.

אף בזמנים בהם הלכתית נאסר עליו ללמוד תורה, כגון בימי אבל אשתו, ובתשעה ואב וכדומה, לא היה נמנע מלימודו, כאשר העירו לו על כך הוא ענה להם נחרצות: "מעדיף אני להיענש על כך שלמדתי תורה ולא להיענש על עבירות שעברתי"

בשעת הליכתו ברחובות העיר היו בני קהילתו מצמידים לו ליווי קבוע לשמור את צעדיו, כיוון שלא אחת היו נעלמים עקבותיו של רבי יוסף, ורק לאחר זמן רב היו מוצאים אותו שוטרי העיר משוטט מחוץ לגבולות העיר בחורשות סביב שקוע ברעיונו הטמירים, ואינו שם ליבו כלל למקום הימצאו – כל כך גדולה היתה שקיעותו, פעם ניתן היה לראות אותו יושב לנעול מנעליו, וטרם נעל את הנעל השנייה, היה לפתע קם ראשו נתון בעולם אחר ופיו גורס תורה, מהלך בחדרו הלוך ושוב – בנעל אחת!

גם אכילתו היתה בתוך כדי לימודו, בקושי היה יושב בנחת לשם אכילה, בתחילה ובאמצע אכילתו היה קם ומתהלך כשכל העת ראשו נתון בנבכי התורה המתוקה.

מרחוק היו מגיעים רבים כדי לצפות בשקידתו של רבי יוסף, פעם אף ראוהו לומד בבית המדרש כשהוא עומד עם רגלו האחת על הספסל ורגלו השנייה על הרצפה – כך במשך חמש שעות רצופות ללא שום תזוזה!!!

לאחר שהתאלמן רבי יוסף מאשתו הראשונה הציע לו חותנו את ביתו השנייה לו לאישה, רבי יוסף רוזין ניאות להצעה, וכך נסגרו התנאים ונקבע מועד לחתונה, ביום החתונה רכון היה כהרגלו בקודש רבי יוסף על ספריו, פיו לא פוסק רגע מלימוד, כשהגיעה שעת החופה באו להוליכו לחופה, אותה שעה היה עסוק הרוגוצ'ובר במהלך עמוק בדברי הרמב"ם, נראה כי קשה על רבי יוסף פרידתו לזמן קצר מלימודו, והוא עשה כעין קמט בדף, ודיבר אל הספר "יסלח לי רבי יקיר לי, מוכרח אני ללכת אל החופה", והוא עזב את הספר בצער רב, אך לא לזמן רב כי מיד לאחר החופה, נדהמו כולם לראות את ה'חתן' רץ לחדרו ופותח את ספריו שוב בשקיקה גדולה, שעה ארוכה נרכן הוא על תלמודו, עד אשר הגיעו להזכירו כי 'חתן' הוא ועליו להשתתף בסעודת המצווה…

גם ביום חופת בנו לאחר ששהה בחופה זמן ניכר ונעקר מלימודו, הוא מיהר מיד לאחר החופה לשוב ללימודו, לא לפני שהוא התנצל בפני הנוכחים "תמחלו לי כבר ביטלתי יותר מידי זמן מלימודי, אינני יכול עוד!"

"רפאות תהי לשרך"

לא קלים היו חייו של רבי יוסף – תלאות רבות היו מנת חלקו, ונוסף עליהן הוא סבל רבות ממחלת מעיים קשה. כשהוצרך לטיפולים קשים והיה מתייסר בכאבים עזים,  היו הרופאים מנסים לשכך את כאביו בסמי הרגעה שונים, אך שום דבר לא השפיע חוץ מלימוד התורה שכאשר היה מתעסק בו היה כל ראשו ורובו נתונים בה עד אשר לא היה חש בכאביו כלל.

שבועות מספר לפני פטירתו שסבלו וייסוריו היו גדולים מנשוא, אמר בכאב: "הלוואי וישתתקו מכאובי לפחות יום אחד בשבוע, כדי שאוכל לעסוק בו בדברי תורה, ואני מסכים לסבול מכאובים בכל שאר ששת הימים"

באחד ממכתבים בזמן שהותו בעיר ריגה שם ניסו הרופאים למצוא מזור למחלתו הקשה הוא כתב: "ואף שסבלתי ייסורים בגדר חולי הנקרא צמירתא…אך תהילה לה', אבנים שחקו מים, אין מים אלא תורה…ועסקנו בכל מקצועות התורה אף שהיו ייסורים קשים ל"ע ושמחנו בפורים עד דלא ידע".

יישוב ארץ ישראל

רבי יוסף החשיב מאוד את עניין יישוב ארץ ישראל ואת חתנו רבי ישראל אבא ציטרון שלח ארצה – שם שימש חתנו כרבה הראשון של פתח – תקווה.

גדולתו:

עם זאת שהיה רבי יוסף רוזין מנצל כל רגע מחייו ללימוד התורה וכל נשימה מנשימותיו נשם את התורה – היה הוא מקרב את פשוטי העם ומתיחס אליהם בחיבה יתירה, והיה משיב לכל אדם.

מעצמו לא החזיק מאומה, וכאשר באו להתברך מפיו היה אומר "מה אתם רוצים ממני? כלום רבי אני, או צדיק אני?"

מדוע לא הסתפר הרוגוצ'ובר?

רבי יוסף נמנע כל חייו מלהסתפר ומדוע, מספר השערות יש בדבר, יש אומרים כי קיבל על עצמו נזירות ועל כן לא הסתפר, אחרים טוענים כי לא רצה לשבת אצל הספר בגילוי ראש, ויש שטוענים שראה בכך ביטול זמן בישיבתו אצל הספר.

רבותיו:

• רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש – אשר בצל קודשו הסתופף.
• רבי יוסף דוב סולובייצ'יק.
• רבי יהושוע לייב דיסקין.

 

בניו ותלמידיו:

הותיר אחריו שתי בנות ביולוגיות מאשתו הראשונה – פעריל והן:

• רחל – אשת רבי ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקווה.
• וחנה – אשת רבי אבא דוד גולדפיין, רב העיר מוסקבה, אשר ככל הנראה, נספתה גם היא יחד עם ילדיה בשואה.

בת נוספת שאימץ רבי יוסף שהיתה אחייניתה של אחותה – אשר התייתמה מאימה בגיל 5 – ושמה פרומה.

ובנה של אשתו השנייה יצחק שהיה לו כבנו ממש.

תלמידו שהמשיך דרכו ומונה לשמש כרב לאחר פטירתו הוא רבי ישראל אלטר ספרן – פוקס.

 

ספרו:

"צפנת פענח" – שיטתו בכתיבה היא ייחודית מסוגה, עמוקה מיני ים אך קצרנית ומתומצתת, כך בספרו נוכל למצוא ראשי תיבות רבים כגון: ע"ע – עיין עוד  -מילה זו כתובה פעמים רבות בספרו, על כן מי שניגש ללימוד בספריו עליו להיות בר אוריין – ולשלוט בכל הש"ס והראשונים, ולרדת לעומק הבנתו במה שכתב ע"ע. וכיוון שקשה הדבר לרדת לעומק הבנתו והשגתו הגאונית של הרוגוצ'ובר, על כן שנים רבות ספריו נותרו בגדר נסתרים מבינת אנוש, עד אשר ברבות השנים עמלו רבות מספר אישים לרכון על ספריו ולפענח את תורתו העמוקה, הכתובה בלשונו הייחודית, מלאכה שארכה זמן ודרשה מוח חריף ושליטה נרחבת באינספור מקורות.

ספרו כתוב בשיטה מיוחדת כפי שכבר ציינו, בתחילה הוא מביא את דבריו של רש"י הקדוש עם התוספות, אחר כך הוא מביא את דעת הרמב"ם, והרא"ש – ומכאן והלאה הוא אינו מוסיף להביא עוד ראשונים או אחרונים – אפילו לא את דעת השולחן ערוך, מכאן הוא מסיק את ההלכה למעשה מן הגמרא הקדושה, ומפליא הדבר עד היכן היתה מגעת השגתו, שאף בלי לראות ולהביא את דעת השולחן ערוך, הוא כיוון תמיד לדעתו.

על אף ששיטת כתיבתו היתה קצרנית לא כן היתה שיטתו בעת היה מלמד לתלמידיו הנאמנים, אז היה מסביר באריכות רבה וביתר ביאור עד אשר הבינו כולם את הסוגייה.

בתו של רבי יוסף רוזין – רחל היתה מי שהצילה את כל כתביו ברגע האחרון, היה זה לאחר פטירתו טרום פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר החלה המתיחות ניכרת באוויר, היא הספיקה להוציא את שו"ת "צפנת פענח" – של כתבי אביה לאור. ואחר לשלוח תצלומים זעירים של שאר כתבי אביה לתלמיד אביה ורבה של דווינסק – רבי ישראל אלתר ספרן – שברבות הימים פיענחו את תצלומים אלו והוציאו אותם לאור לאט לאט.

 

להלן הספרים אשר הדפיסו מתורתו לאחר פטירתו:

• צפנת פענח– שני כרכים פירוש על הרמב"ם
• חיבור על מורה נבוכים – נדפס בסוף ספרו על התורה
• צפנת פענח – פירוש על התורה (חמשה כרכים)
• צפנת פענח– פירוש על מסכת בבא קמא.
• צפנת פענח– פירוש על מסכת בבא מציעא
• צפנת פענח– פירוש על מסכת מכות והוריות
• צפנת פענח– פירוש על מסכת סנהדרין.
• צפנת פענח– פירוש על מסכת ברכות.
• צפנת פענח– פירוש על מסכת קידושין
• שלמת יוסף– התכתבות של הרוגצ'ובי עם רבי שלמה סובול
• צפנת פענח– שאלות ותשובות בנושאים שונים
• שו"ת צפנת פענח החדשות א– שו"ת בענייני אורח חיים ויורה דעה, וכן הערות על הטור חלק אבן העזר, מכתבים וכן הערות על שירי ר' יהודה הלוי.
• שו"ת צפנת פענח החדשות ב– שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קדשים וטהרות. וכן מכתבים והערות על השאילתות ועל ביאור הגר"א לשולחן ערוך
• שו"ת צפנת פענח החדשות ג– שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קדשים וטהרות.
• מכתבי תורה– התכתבות בין הרוגצ'ובר לרבי מרדכי קאלינא, הספר מכיל 290 מכתבים קשים לפיצוח ולהבנה, בהם מתגלה רבי מרדכי קאלינא – המתכתב עם רבי יוסף – כגאון חריג החושב ולומד בסגנון דומה לזה של הרוגצ'ובר .

 

פטירתו:

נשבה ארון הקודש

ניצחו אראלים את המצוקים ולאחר מחלת כליות קשה  נפטר הרוגוצ'ובר – רבי יוסף רוזין לבית עולמו – והוא אך כבן 78, בהלווייתו רבת המשתתפים, שהגיעו ללוות גדול בישראל בדרכו האחרונה, ספדו לו רבים מגדולי ישראל, לספר תורה שהתהלך בינהם, למלאך ה' צבאות שאך לבש צורת אדם.