תפריט
אתמול נחום חזר הביתה מצוברח
אתמול ??כל ערב הוא כזה מדוכדך..
לא מצליח לרומם את נפשו ,להתגבר
לא יודע להסביר לי מה עליו עובר,
אבל היום סוף סוף את לבו הוא שפך:
"בכל מקום שאני מגיע איני מרגיש שייך
כאן כלל לא מתייחסים
ושם לומר שלום מהססים
פה משדרים פנים מתעלמות
צועדים לעברי בשפתים חתומות
אז איך את רוצה – הפטיר לעברי – שאחזור עם מצב רוח
כשאני מרגיש כלומניק עזוב וזנוח…"
"האמת כואב לי עליך בעלי היקר
זה לא נעים לחוש מנוכר"
נחום היה שבור ורצוץ
הוספתי עוד מילות עידוד זה היה נחוץ
ועברתי לשלב התמיכה והיעוץ:
"יש לי רעיון שמע לעצתי
בחנות השקל ראיתי כובע אופנתי
חבוש אותו על ראשך במקום זה הישן הכמוש
ולא תוסיף יותר כך לחוש"
מה אומר לכן – הפעם זה קרה מהר מן הרגיל
הוא רכש את הכובע וחזר מלא שמחה וגיל
למחרת כבר יצא עם הכובע החדש
ובכל מקום אליו הגיעו כיבדוהו כנדרש:
מחייכים למולו ומנופפים מעבר לכביש
מה שלומך ידידי ואיך אתה מרגיש
אף נהג האוטובוס שאליו הוא עלה
קם לכבודו משל הוא ראש הממשלה
חיכה עד שהתיישב בכסאו המיועד
שחס וחלילה לא ימעד
כך חזר לביתו נחום בהרגשה מופלאה
וסיפר על יומו גדוש ההנאה
לפרטים תיאר לי איך הרגיש
והכל בזכות הכובע החדיש…
ח-ד-י-ש… הי מה זה? מה הכובע החדיש עושה על הקולב????
נחום שפשף חזק את עיניו…
שכחתיו להחליף במיושן??? הוא לא על ראשי?
אז איך כולם היום כיבדוני ונתנו לי יחס אישי
חייכו אלי, האירו לי פנים…
אותו כובע שהיה… אך האנשים היו פתאום שונים
"הוי נחום נחום…
וגם את קוראת שמהסיפור את עדיין מחייכת
אל תחשבי שבזכות כובעך ביחס וכבוד הינך מתברכת
כובע או כל סממן חיצוני שעליך
לא מנתבים את חוויותיך
המחשבות שלך!!! על עצמך! על טיבך!
הם ישדרו כך לכל מי שסביבך!
יש משפט ידוע שמסביר זאת היטב ודאי"
מי אני? מי שאני חושב שאחרים חושבים עלי…
לכן אם לא קיבלת יחס היום
כנראה חשבת שאת משהו איום
אז החל ממחר עורי עורי עם שחר אחרי נטילת ידים ומודה אני
אמרי לפניו רבונו של עולם הנני
לעשות כרצונך זהו רצוני
ליום מלא עשיה בעזרתו ניצבת אני…
אך לפני צאתי לדרך ,,,רגע …מי אני?
קדימה ,בהערכה רבה כלפייך ומחשבות טובות עלייך תעני!!
