עיין לדברי הגאון החיד"א בספרו ברכי יוסף (סי' רד סק"ג) שיצא לדון אודות מי שטעה ובירך על המים לפניהם ברכת נפשות ולאחריהם ברכת שהכל מה דינו, וכתב שמכיון שלרבי טרפון במשנה (ברכות מד.) ברכת המים לפניהם בורא נפשות, הגם דקיימא לן כתנא קמא שמברך שהכל בדיעבד מיהא יצא, ולאחר שתייתו אינו חוזר ומברך נפשות, חדא שכבר בירך בתחלה, ועוד דכיון דאיכא אמוראי דלא מברכי על המים לאחריהם, ולכן זה שבירך שהכל לא יברך עוד נפשות, ושם העיר מדברי המהראנ"ח פרשת וישב, שמשמע מדבריו דלרבי טרפון שמברך על המים ברכת נפשות, היינו לענין ברכה אחרונה, ותמה על דבריו, ובשיורי ברכה (שם סק"ג) הביא כמה ציונים לדברי הראשונים שנחלקו בשיטת רבי טרפון, אי קאי לענין לפניהם או לאחריהם, ולהלן בשיורי ברכה סימן רז סק"א הביא בשם הרמ"ע מפאנו ברכות פרק ו' שכתב, שאם בירך על המים בורא נפשות לא יצא, וצריך לחזור ולברך שהכל, ולאחריהם חוזר ומברך נפשות, וכתב שהוא היפך מה שכתב בברכי יוסף לעיל והבוחר יבחר.
