הסומא יכול להוציא אחרים ידי חובתם בהדלקת נר חנוכה.
בהרחבה:
דברי היעב"ץ בספרו מור וקציעה (ס"ס תרעה) משמע שהסומא אינו מוציא אחרים ידי חובה בהדלקתו, במחכ"ת ליתא, שכיון שנתבאר לעיל בדברינו שהסומא חייב להדליק נר חנוכה, בודאי שמוציא אחרים ידי חובתם ואת כל בני ביתו. וכיו"ב כתב רב נטרונאי גאון בשו"ת הגאונים (שערי תשובה סי' רמה), סומא יורד לפני התיבה ופורס על שמע ומוציא אחרים ידי חובתם. ע"ש. והובא להלכה בספר המנהיג (הל' תענית דף לז ע"א), ובארחות חיים (הל' תפלה אות עח).
מקור: כן פסק הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן כא). וכן העלה בשו"ת בני יהודה עייאש (דף סז ע"ד), שהדבר פשוט ברמב"ם ובשו"ע שהסומא נעשה ש"צ ויורד לפני התיבה. וכ"כ הגאונים. ע"ש. וכ"כ החיד"א בספר ברכי יוסף (סי' נג סק"ז), ובמחזיק ברכה (שם סק"ו), ושכן המנהג פשוט במצרים. ע"ש. וכ"כ הרב שלמי צבור (דף עב ע"ג). וכן עיקר להלכה ולמעשה. והוא הדין לגבי הדלקת נרות חנוכה שמוציא הרבים ידי חובתם. וכ"פ רבנו עובדיה בחזו"ע (חנוכה, ע"מ קטו בהערות ד"ה גם).
