היכרות מאוחרת עם הרב

היכרותי עם רבי יורם התחילה בשנים האחרונות, בעת שירותי בצבא, כשבזמני הפנוי הייתי צופה במסרים שלוקטו משיעוריו של הרב. כבר ברעיונות קצרים אלו חשתי חיבור מיוחד לתורת הרב, ובהמשך כאשר התפניתי יותר – העמקתי עוד בצפייה בשיעוריו המלאים.

בשלב כלשהו רכשתי את סדרת הספרים "בצור ירום" של הרב יורם על ספר התניא, והתחלתי ללמוד בהם באופן עקבי.

בעת לימוד בספרי קודש, פעמים רבות זוכים להרגיש את נוכחותו והשפעתו של בעל השמועה לצד הלומד. כך אני, על אף שלא זכיתי אפילו לפגוש ברבי יורם זיע"א בטרם נפטר – דרך ספריו חשתי שאני מתקשר בצדיק.

הרב תמיד איתי

כך לדוגמה ביום שהשתחררתי מהצבא, בבואי לחצות במעבר חצייה בתחנה מרכזית ירושלים, דימיתי לראות את הרב מעברו השני של הכביש, עומד זקוף קומה עם החיוך הנצחי והאוהב. זה אמנם קרה לשבריר שנייה, אבל חוויתי שמחה כה גדולה לאחר מכן, עם התחושה שהרב תמיד איתי.

התחושה הזו באה לידי ביטוי פעמים רבות – יום אחד הייתי מוטרד וחסר מנוחה, וכך ניגשתי ללימוד. קראתי כמה שורות ב'בצור ירום', אמרתי – "רבי הושיעני!" ושקעתי שוב בספר. והנה בעודי לומד הרגשתי שהרב פותר את מצוקתי – לא במשך דף אחד ולא שניים. המשכתי ללמוד ולמצוא בכתוב מענה על בעיות קלות ככבדות שהיו לי. לא אחת עצרתי מלימודי כדי לעכל מה אני קורא. מצאתי את עצמי נפעם – "מה זה הספר הזה? נבואה?" כך הרגשתי שהרב מדבר אליי.

עד היום אני מוצא את עצמי ניגש ללימוד בספר עם התחושה של 'מה הרב יורם יגיד לי היום'. תורת הרב העלתה אותי לקומה אחרת בחיים.