תפריט
הן ישבו שתיהן מול השדכנית שפרה
כל אחת בתורהּ על עצמה סיפרה
שתיהן אחיות מִבַּֽיִת –גילה ובת שבע
מחפשות חתן טוב קרובות לגיל עשרים ושבע
-"יש בחור – הצעה מעולה באישיותו, ממש מדהים
גם לך וגם לך זה יכול להתאים
אך יש לו עקרון מסויים …"והיא פירטה להן כמובן
"יש בזה בעיה הלכתית אך אפשר לעגן הענין"
בת שבע שמעה, שקלה, התלבטה ובחרה להסכים
לא נורא אם אתפשר ..רוצה כבר בית להקים
אך את האחות השניה גילה
ההצעה מאוד הבהילה
אין מה לדבר אין מה לחשוב כלל
ברור לי שהעקרון הזה ממש משולל!!
-"חד משמעית שלא – אמרה בקול תקיף וכאוב
כשתהיה לך הצעה נוספת… אשוב"
מהי הנקודה? מדוע כל אחת תשובה שונה עונה
שתי אחיות! וכל אחת לכיוון אחר פונה…
התשובה נמצאת וטמונה באופן בהיר לכל שואל
ומוסברים בספרו של הרב מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל
במגילת רות פוגשות אנו את ערפה ורות
יוצאות מאותו מקום, אותו רקע, אותה מציאות
שתיהן הולכות, שתיהן בוכות
שתיהן בחמותן נעמי תומכות
אך באמצע הדרך נעמי משכנעת אותה לעזוב
נימוקים הגיוניים לצידה העתיד לא מראה דבר טוב
והנה ערפה משתכנעת ולביתה חוזרת
להתנהלות הטמאה, להוואי הגויי וכל אישיותה מתפוררת
לעומת זאת רות לא שומעת שום שכנוע, שום שיקול
העתיד ברור לה אליו היא נכספת אין מקום לבלבול..
אומר הרב אזרחי שלוש מילים שמסבירות המהלך
'ורות דבקה בה ' – זה היסוד המוכרח
כשלך הכל ברור ואין מקום לשאלות ותהיות
'הברור לי' שכך צריך לעשות !כך צריך להיות!
או אז הגעת לדביקות אִתה תשאפי לחיות.
