תפריט
שלום יאירו'ש איך היה בגן? כיף?
עניתי במקומו כדי שלא יתעייף
אך הוא התחיל בתיאוריו
שהכריך לא הספיק לו ותקף אותו רעב
אז חיים הביא לו עוגיות שוקולד
והן הרגיעו אותו מיד…
'באמת? איזה נדיב חיים, הוא הסכים לתת לך הכל?'
'כככן… כאילו לא…' עכשיו הבנתי הכל
'יאירו'ש לא לוקחים בלי רשות! גזל – זה עוון גדול!'
'אבל הייתי רעב ומוכרח לאכול…'
בערב הכנתי מערכת יחד עם האלופה מכיתה א' – תמר
על הדרך פיניתי את הילקוט מעובש, תולעים וכל השאר
הוצאתי את הקלמר, העפרונות לחדד
ומצאתיהו כבד… כבד
ממש כמו יוסף מוקיר שבת בשעתו עם היהלום בתוך הדג
אך לבי לא שמח כמותו אלא ממש ממש דאג
'אמרי לי מיד תמרו'ש
מהיכן הגיע הטוש?
ושתי חבילות הצבעים
לא כאלו קניתי לך… ממש לא נעים'
ובעוד אני בקלמר נוברת
ממיינת ובוררת
אני שוקעת בעצמי אל תוך ההרהורים
למה לפני פסח ה' זימן לי את שני המקרים
ומכינה את המסקנות החזקות
כי את הלב צריך לקרצף ולנקות
ממה? ממה לא… קוראות חשובות
והפעם נתמקד בגזילות ובגניבות…
גזל??? גניבה??? לרוב נחשוב מה לנו ולאלה
גנבים מצויים בבית הכלא
אך הרב יורם אברג'ל הסביר בשיעורו המופלא
על פרשת ויקרא בדיני קרבן עולה
ומבאר שאם העולה היא מן הבהמה
היא מוקרבת כולה שלימה
ואילו אדם שמקריב מן העוף את העולה
את המעיים צריך להשליך ואז ימשיך הפעולה
וזאת מדוע? מבהיר הרב את הדברים
העוף דרכו לאכול ממה שמוצא בשדות זרים
ומכיון שמגזל ניזון בארוחותיו
לא יעלו על המזבח – מעיו
במעיו ה' יתברך מואס
כי על עוון הגזל הוא מאוד מקפיד וכועס
נכניס בלבנו את זו המודעות על העבירה
הרבה מאתנו עובדות שכירות ומקבלות לפי שעה
מבלי משים ובלי כוונה לגזול כלל
נעשים דברים על חשבון העבודה אך זה לא מקובל
אז אצל הילדים זה מגיע כציוד נוסף בקלמר
או כמאכל מהתיק של החבר שנותר
ואצלנו המבוגרים
זה כסף שהמעביד לחשבוננו הזרים
ואולי חלק מזה לא שכרנו
והיה זה בעוכרנו…
אז לפני הסנט מוריץ, האקונומיקה וספוג הפלא
ננקה את ביתנו ולבנו מחמץ ושאור שכאלה.
